|
החיים גלגלו אותו לאלנבי.
לפתח ביתה של אחת
שאת שמה הוא שכח
כדי למצוא צרור מפתחות או אולי נחמה
|
את בוכה בשביל שנינו.
לפעמים לא ולפעמים כן
ובלילה במיטה את צוחקת
אתה מפחד להרגיש
|
אני חי בפוסט טראומה שעדיין לא קרתה.
תקראו לזה חרדה קיומית שלאחר המוות
תלוי בין שמיים לסדן
צף לי על הזמן.
|
לִפְעָמִים הַיָּם הוּא רַק יָם
לִפְעָמִים הַדְּבָרִים הֵם כְּפִי שֶׁהֵם.
הַיָּם הוּא רַק יָם
בְּלִי מֵטָפוֹרוֹת אוֹ לְקָחִים חַיִּים
|
קראו לה דמוקרטיה, למרות שההורים שלה היו מרקסיסטים.
אביה היה חבר במפ"אי, אבל החליפו אותו במתופף אחר.
אמה נהגה למכור כפכפים בחוף הנודיסטים.
כמה שהיא אהבה את החול של אוגוסט.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
החיים הם כמו
פיתה. אתה אוכל
עד שנגמר
לפילוסופים |
|
