|
החיים גלגלו אותו לאלנבי.
לפתח ביתה של אחת
שאת שמה הוא שכח
כדי למצוא צרור מפתחות או אולי נחמה
|
את בוכה בשביל שנינו.
לפעמים לא ולפעמים כן
ובלילה במיטה את צוחקת
אתה מפחד להרגיש
|
אני חי בפוסט טראומה שעדיין לא קרתה.
תקראו לזה חרדה קיומית שלאחר המוות
תלוי בין שמיים לסדן
צף לי על הזמן.
|
לִפְעָמִים הַיָּם הוּא רַק יָם
לִפְעָמִים הַדְּבָרִים הֵם כְּפִי שֶׁהֵם.
הַיָּם הוּא רַק יָם
בְּלִי מֵטָפוֹרוֹת אוֹ לְקָחִים חַיִּים
|
קראו לה דמוקרטיה, למרות שההורים שלה היו מרקסיסטים.
אביה היה חבר במפ"אי, אבל החליפו אותו במתופף אחר.
אמה נהגה למכור כפכפים בחוף הנודיסטים.
כמה שהיא אהבה את החול של אוגוסט.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
ביקשו שאכתוב
סלוגן מתחכם
ואז חשבתי
לעצמי:מהי מהות
התחכום?
ויותר מכך
האם התחכום הוא
עבדי הנאמן
אשר מסייע לי
בכל עת בה חפצה
נפשי בזיון
ספיריטיאולי או
שמא זאת אני
השפחה אשר נאלצת
להסתפק בזין קמל
וישן מיד שניה? |
|
