|
החיים גלגלו אותו לאלנבי.
לפתח ביתה של אחת
שאת שמה הוא שכח
כדי למצוא צרור מפתחות או אולי נחמה
|
את בוכה בשביל שנינו.
לפעמים לא ולפעמים כן
ובלילה במיטה את צוחקת
אתה מפחד להרגיש
|
אני חי בפוסט טראומה שעדיין לא קרתה.
תקראו לזה חרדה קיומית שלאחר המוות
תלוי בין שמיים לסדן
צף לי על הזמן.
|
לִפְעָמִים הַיָּם הוּא רַק יָם
לִפְעָמִים הַדְּבָרִים הֵם כְּפִי שֶׁהֵם.
הַיָּם הוּא רַק יָם
בְּלִי מֵטָפוֹרוֹת אוֹ לְקָחִים חַיִּים
|
קראו לה דמוקרטיה, למרות שההורים שלה היו מרקסיסטים.
אביה היה חבר במפ"אי, אבל החליפו אותו במתופף אחר.
אמה נהגה למכור כפכפים בחוף הנודיסטים.
כמה שהיא אהבה את החול של אוגוסט.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
זהו מכתב שרשרת.
הוא התחיל במאה
ה 17 במנצ'סטר
אשר בפנסילבניה,
ע"י הברון
טוטיהאוזר בן ה
80 החלה במחלת
הפרוטסטנטה
בערמונית השתן
בגלל ששכב עם
זונה צ'כית
וקיווה למצוא
תרופה. הוא שלח
מכתבים לכל
הרופאים מכל
קצות התבל וכשזה
לא עזר - שלח
מכתב לכל העולם
וייעץ לו לא
לשכב עם זונות
צ'כיות. כל
המעביר מכתב זה
הרי הוא מבורך.
תעביר 10,000
פעמים ותזכה
להיות חתול
בורמזי עתיק
בגילגול השלושים
ושבע שלך. |
|
