|
את בוכה בשביל שנינו.
לפעמים לא ולפעמים כן
ובלילה במיטה את צוחקת
אתה מפחד להרגיש
|
אני חי בפוסט טראומה שעדיין לא קרתה.
תקראו לזה חרדה קיומית שלאחר המוות
תלוי בין שמיים לסדן
צף לי על הזמן.
|
קראו לה דמוקרטיה, למרות שההורים שלה היו מרקסיסטים.
אביה היה חבר במפ"אי, אבל החליפו אותו במתופף אחר.
אמה נהגה למכור כפכפים בחוף הנודיסטים.
כמה שהיא אהבה את החול של אוגוסט.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מכאן הדרך רק
למטה, אל תטפסו
על עצים! |
|
