|
יום אחד גם אני אהיה ספיידרמן
|
אני מקווה שזה ששאל לפניי לא התאבד מתוך ייאוש, הרי אני עוד
צריך להשתלט על העולם!
|
רוב תודות, עולל, יונק, חוצפן, קורא אני
לו רק ידעת את הסודות הטמונים בכובעי
כובע ארור, נווד מטופש את דרכי הפיל לפשע
את יגוני הקריב כפסע איני חפץ ברחמים
"אנוכי סר הנרי השודד הנעים
כובעי יורם בעוד מכנסיך מורטבים
הא לך הא" בשכרותו נופל
|
ניידת הגיעה. במוקד, המוקדנית ביקשה תיאור נוסף, רק כדי להיות
בטוחה שאמרו שהם רואים גבר מנופף באקדח שבועט בגופה מכוסה בדם
תוך שהוא צועק באויר.
|
"בן יקר, רוב תודות, הואל נא לעסוק בבליסת השניצל המאבד מחומו
ולתת לשתיקת פיך להנעים מזמני."
"כן, מלכתי."
"בתאבון נסיכי."
|
חברי בכל זאת ביינ"יש חביב
לעשן, לפחות אצלי, לא מן התחביב
|
הפעם אתרחק מספר מטרים מהמרפסת המועדת
שם זקנה מרושעת מאובזרת בכפכפים קשים מתגוררת
ראשי חבול יגון עוטפו
מחר לה אראה, הדג משתין, מאיפה!
|
אשה זקנה מחבקת תיק עור לבן מבריק
סתם משעמום, מצד האיש הקטן
בעיתון פה ושם מנסה להציץ
בחוץ קודר, יום חורף שגרתי
שניים בקרון יושבים כל השאר עומדים
לא מובן!?
|
מדוע שורות אלו נכתבו?
רק לשם הרקורד, אומר בלשון המעטה.
|
צבעי מים
שכבה אחת
במהירות
|
|
"בטח שיהיה
שיוויון כלכלי
בסוף, השאלה היא
רק אצל מי?"
קארל מרקס משיב
לגורו יאיא
בשאלה |
|