|
אישיות טיפה הוזה ולפעמים לא ברורה, אמורים לתקשר
סבר פנים יפות ובכבוד..
ה-19 בנובמבר, זה היום והתאריך שזכורים לי.
היכן הייתי ב-18 בחודש - לא ידוע, ואת ה-20 אני לא מכיר ואולי
לא אכיר.
זה קרה ב-19 בחודש. חיי מתחילים וגם נגמרים.
האורות כל כך חזקים בפניי וההבזקים נשארו בי גם כשאני נרדם.
|
כשפסנתר נופל כולם שומעים מה קורה...
אבל כשילדה בת 16 יורדת מן חלון באמצע הלילה כולם ישנים.
כשפיל נכנס לחנות כולם רואים...
אבל כשילד בא וגונב כולם עסוקים.
|
אפלה שסוחפת
נרגשת, בין הצללים.
מבריקת עיניים וטהורה ,ככול שיכלה...
|
..."אני אוהבת את האופן שבו הוא מתלבש,
הולך, מסתכל, יש לו מבט ריק בעינים,
זה גורם לי להביט בחזרה,
הוא אדיש שזה גורם לי להיות פרועה,
|
עגום עולמו וחש ריקנות כללית, נשפכת בעולמם הצבעוני בעוד עולמו
שלו שחור ולבן בלבד.
נבנה הוא באהבה אך נשכחה היא ונעלמה...
הוא אומן אמיתי, שאינו מבין מילה.
|
אני אוהבת את האופן שבו החיים מטלטלים ככה. סתם.
בום! אתה מת.
אדמה קרה, עורב באופק... צווח. מנפץ את הדממה.
עובר אדם ועוד אחד...
|
אני מרגיש את זה, אני מרגיש את הרגליים רועדות ועוד שניה יהיה
לי שבר...
זה תמיד קורה לי...
|
אני יודע שאימא כבר יודעת.
ושגם כל הכיתה.
אבל אני בסדר כי אני יודע שאני הולך לפגוש את אלוהים.
|
אני בודדה כעת וזקוקה נואשות למגע, מגע חם, מגע שאליו אני באמת
אוכל להגיד שאני מתגעגעת.
הרי לא יכול להיות, לא יכול להיות, שאנשים משתנים
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
כשאתם חושבים על
זה, זה בלתי
אפשרי לעשות
ל"זה שמאשר את
הסלוגנים"
פלגיאט... כי אם
הוא מאשר את
הסלוגנים, אז
הוא שולט,
למעשה, בכל
האישורים, אז אם
הוא יודע שסלוגן
שחתום עליו "זה
שמאשר את
הסלוגנים" הוא
לא שלו, אז הוא
לא מאשר אותם.
אלא אם כן, זה
שמאשר את
הסלוגנים הוא לא
באמת זה שמאשר
את הסלוגנים...
זה שלא מאשר את
הסלוגנים. |
|
