|
נסטי
 
זו אני.
בשלמותי.
בחסרונותיי
תהנו.
הכל היה למטרה אחת. שום דבר אחר לא נראה לנגד עיניי. ומצד שני
המטרה מעולם לא נראתה לי כל כך מטושטשת. ידעתי למה אני עושה את
זה, אם כי באותו רגע אולי כבר שכחתי. אבל מה שבטוח לא היה לי
באמת מושג לקראת מה אני באה.
|
זה היה בוקר רגיל לחלוטין. הלכתי ברחוב, מרגישה כל אצבע עירומה
דורכת על האדמה. מרגישה אותה - קצת חמה וקצת מכאיבה, בקיץ כל
כך חם. כל מרצפה ברחוב חמה ודי נעימה לכפות רגליי. החום הנעים
הזה עולה במעלה הגוף שלי - כל כך נעים...
|
אז, לאט לאט התיישבתי לי בפינה אחת, לקחתי לי כיסא לא נוח
במיוחד והתחלתי לגרד את הקיר במשייף קטן כזה.המשייף הזה אמור
להיות בכלל לעץ אבל חשבתי אולי הוא יעבוד.
והוא באמת עשה את העבודה ובמקומות מסויימים הצבע הישן התקלף די
טוב ופינה מקום לצבע הטרי והחדש.
|
יש ילדה ואבא שלה מת.
אני לא יודעת איך היא מרגישה.היא לא מדברת איתי על זה.
מבחינה טכנית לי יש אבא. אבל אין לי. אני לא יודעת מה משמעות
המילה. מה המשמעות האמיתית, לא המשמעות שיש לי. המשמעות שיש לי
לא שווה גרוש.
|
מישהו עמד בתוך הגרון שלי וצעק. אבל אי אפשר לשמוע
אותו מבפנים. הוא מאד קטן ומאד מתאמץ, אז תסלחו לו.
פתאום הרגשתי איך הוא מתחיל לטפס לי במעלה הגרון
|
אבא שלי התקשר.
אחרי 4 שנים.
אומרים עליי שאני בן אדם מאד מאוזן, וזה לא שאין עוד אנשים
מאוזנים באיזור, אבל זו בהחלט אחת היכולות היותר בולטות שלי,
אני מודה.
|
|
|
יפה שתיקה
לחכמים,
קל וחומר
לסתומים
מסכת במה-
הגירסה המחורזת |
|
