כל השגעת התחילה בשיעור ידיעת הארץ (של"ח) משעמם
במיוחד, כשאני אמרתי לחברתי היקרה "היי! בואי נכתוב
סיפור!" ומשם, הכל היסטוריה.

התדרדרנו, מאוד.

אנחנו לא טיפשות, באמת!
רק תלמיד יבין עד כמה קשות השעות שאנו מבלים כל יום
בביה"ס, אשר גורמות למוח שלנו לנזול מן האוזן
ולהתפלל לאלוהים שהשיעור המזויין כבר ייגמר!

וזהו,
כאן הצד האפל של קאטי מיאו,
http://stage.co.il/Authors/KathyMiawo
ושל יעל ריס,
http://stage.co.il/Authors/YaelRis

אומר שלום.

(אם תבקרו בדפי היוצרים הלא מפגרים ואוטיסטיים
לחלוטין, תגלו עד כמה אנחנו אהממ.. אהה.. שפויות?)

יום טוף!

חלק א'-הפות שרצה לראות עולם הומור היו היה פעם פות שובב שהיה לו לב זהב, יום אחד הוא החליט לצאת לטיול ולראות את העולם שמסביבו. אז הוא ארז את חפציו, נישק את הוריו לשלום וקנה כרטיס רכבת חד כיווני לעיר רחוקה בשם פותפותיה.

פות דלוח רומנטיקה אני פות דלוח שבוזלין מרוח

חלק ב'- ההרפתקה באמסטרדם במטוס הוא הביט בחלון וחשב... "אחח... עוד מעט כל החלונות שאני אראה יהיו אדומים.."

האחיות פות שולטות! רדי-מייד

מבט טרנסנדנטי אל תחתוניה של המורה להיסטוריה עט על נייר מחברת

פות על מקל