|
ילידת 1986, שומרת באדיקות על יומרות פילוסופיות,
פסיכולוגיות וספרותיות הראויות לטובים ממנה.
לפניכם דפיוצר שעבר תהפוכות רבות. על כן, דעו ששום
דבר שתעשו בו לא יפגע בו. למרות חוסר הנסיון הנצחי
של היוצרת, התגלמותה בבמה מבקשת כנות.
לאחרונה, סיגלה לעצמה תחביב חדש, והוא: לדבר יותר
מדי.
מקווה לא להשמע יותר מדי כמו הודעה מתחכמת במשיבון,
אגליאה.
ואז הצורך הזה לקחת משהו חד ולעשות שמות בחתיכת הבשר הקרובה
אליך ביותר. האור נדלק, נשימה לרווחה, והעיניים מתחילות לחפש.
|
שלוש נשימות מהירות והשמיים נופלים.
|
יש שני סוגים של אנשים בעולם. אלה שמאמינים שיש שני סוגים של
אנשים בעולם ואלה שלא.
So Far So Good.
הבעיה היא הסאב-קטגוריות.
יש אנשים שאמבטיה חמה מרגיעה אותם, ויש אנשים שאמבטיה חמה עושה
להם קלסטרופוביה.
יש ארבעה סוגים של אנשים בעולם.
אנשים שמאמינים שיש
|
אחרי מפגש שבועי ורגיל בהחלט של החבורה הקטנה שלי ושל חברי,
בבוקר היום החופשי שלנו, נאלצתי לחפור את דרכי חזרה החוצה
בעזרת חפצים שלא חשבתי שאראה שוב לעולם. כמובן, השתמשתי במושג
"אחרי" בדרך שבה אנו לא נוטים להשתמש בדרך כלל.
|
במקום לספר לה שאני מתנדב הולנדי בארגון פציפיסטי או מה שזה לא
יהיה שאמרתי לה הייתי אומר לה, "זאת ההזדמנות שלך לעזור לחייל
קרבי לברוח מהסיוט הזה. זאת לא אשמתי, אני לא ידעתי. תעזרי לי
לצאת מזה, אני לא רוצה לעשות את הדברים האלה יותר". תיכוניסטית
טיפשה.
|
אני מנסה להבין מה הקשר ביני לבין יצירה, ולא מצליחה. אז מי
בדיוק הסיק שהקשר הזה קיים? טוב, אחרי שאני רואה מה אנשים
עושים "בגללי", אין פלא שהם לא מוכנים לקחת אחריות על כל זה.
יוון העתיקה זו דוגמה קלאסית... זה ממש המקום שאחת כמוני צריכה
להסתובב בו.
|
...they came to stay...Don't feel a thing... see through you
cause... (אחד השירים האהובים עלי של עצמי. הטקסט עצמו לא כזה
מבולבל.)
|
I want to burn
Decay to water
And drift to air
|
הטהור שבי
עטוף בהילת יוקרה
ולובן אינסופי
נתלש, אולי נקרע
|
במקרה הרע
ובמקרה הטוב
כבר אהיה מעליהם, על פסגות הרים
|
|
|
הבחירה היתה בין
"שיהיה לך יום
כתום" לבין
"העבודה
משחררת"
יחצ"ן השואה |
|
