|
אדם אינו סך כל תולדותיו, אלא הוויתו ברגע מסוים.
כרוניקה ידועה של הרעה יזומה. יד מכוונת ומגששת עלי תענוג
מפוקפק, שסופו הוא מפגן חולשה ממושך.
|
מעתה, כל יום הוא הכנה לקראת מיתה.
את החיים יש לנהל בצל חרדת נטישה ופטירה.
|
|
|
אני מאוד מיוחד
והילדים בכיתה
שלי לא מבינים
אותי ובגלל זה
הם שונאים אותי,
כי אני כל כך
מיוחד, אני גם
הראשון שחשבתי
לכתוב סיפור על
כמה קשים חיי
כנער מתבגר
מיוחד...
חרגול במערכת
החינוך המיוחד |
|
