|
אדם אינו סך כל תולדותיו, אלא הוויתו ברגע מסוים.
כרוניקה ידועה של הרעה יזומה. יד מכוונת ומגששת עלי תענוג
מפוקפק, שסופו הוא מפגן חולשה ממושך.
|
מעתה, כל יום הוא הכנה לקראת מיתה.
את החיים יש לנהל בצל חרדת נטישה ופטירה.
|
|
|
צפיחית בדבש
אכלה לי את
שיעוערי
הבית!!!
לצלופח נגמרו
התירוצים. |
|
