אחת כזאת, קטנה (1.56 מ')
אבל ענקית מבפנים.
עם נטיות ברורות לקשקושים מתוקים.
מסוג האנשים ששואל את עצמם-
"אם כבר פלפל חריף, למה שלא נצפה אותו בשוקולד?"

ילידת שנת 1980,
שעברה ילדות מענינת עם נטיות לשמחה,
בגרות מאושרת וחוויות נחמדות...

לא היוצרת הצפויה, ובכל זאת...יוצרת.

אשליות אורבן לג'נד "איחרת את הרכבת", פלטה ביובש. סודברג נותר פעור פה, עומד על התחנה. הוא הריץ במוחו מחשבות, "איך יתכן?" שאל את עצמו, "הרכבת היתה אמורה לצאת בחמש, ועכשיו רק ארבע וארבעים..." הוא הסתובב כדי לשאול פעם נוספת את הכרטיסנית, רק כדי לגלות שהיא

חזית מאוחדת עוברים ושבים בוהים בהן. כמה יפות הן ביחד. חלקם רוצים לגשת, לגעת, מסתכלים, ולא מאמינים...

או שלא אהבה נכזבת הפחד. הפחד. הפחד? ואני אינני עוד. כשם שאתה אינך.

על-יד אורבני ככה, בין כסה לעשור, נהיה איטי בסביבה שלה. היא רגילה, כבר שנים היא במקצוע. המקצוע יותר עתיק ממנה. אבל, לעין בלתי-מזוינת קשה היה להבחין בזה- היא דיי מקומטת לגילה, כזאת שעברו עליה הרבה.