|
מלאכית
 
האהבה שלי לתאטרון
מקשה על לבי
צופה אני בבמה
הקורצת לי מאיזו פינה
רוצה לרוץ, לדלג עליה
|
סערות חולפות על פני העמק
והשה עודו תמים
ילדים משחקים
שותים גשם
נופלים וצוחקים
|
כמשיכת מכחול, נגעת בפניי
אני נשאבת, אל תוך
הציור שלך
|
זורעת עצב בסביבה
אינה טועמת טיפה
חולפת כמו הרוח
שלוש דקות לנוח
|
קשה לי לדעת אם לקרוא לזה מונולוג או מאמר. אבל היה לי חשוב
להביע דעה אישית בימים הללו. את כל הרהוריי ניסיתי לדחוס בעמוד
אחד שמסכם את דעותיי.
|
|
|
שאלתי את אנה
פרנק אם היא
רוצה לצאת איתי,
היא ענתה לי:
"רגע, אני אבדוק
ביומן".
אדולף |
|
