|
לצבוע את העולם בצבעוני,
בכל אחד מאיתנו זה קיים-
אומנות.
כשהייתי קטנה בת 7 או 8 בערך, גרתי בבית אריה באיזה התנחלות
מעבר לקו הירוק, מקום קטן ושליו בו חי איש תחת גפנו, איש תחת
תאנתו, ואיש בתחת של רעהו.
הנשים היו משתתפות בחוג לתפירה, הגברים פתחו מועדון בירות, בני
הנוער היו בדילמות קשות בין גידול זקן או שפם
|
נוסעים נכבדים הטיסה תנחת בעוד מספר דקות, אתם מוזמנים להדק
חגורות, או לחילופין, אם תבחרו ...
תוכלו לטוס לנצח.
|
בבית של גבינזון הכל יכול לקרות
|
הציור שוכן לו ברחוב בוגרשוב 8 בתל אביב במסעדת בית תאילנדי.
|
מתוך תערוכה שעומדת לצאת הנקראת: "רגעים"
התערוכה מתרכזת בחיי תל אביב.
|
כל בוקר השמש זורחת לה מחדש.
תודה לך מלכת השמש.
|
אמא לא תכננה על שרותים פסיכודלים....
|
זה קרה פתאום,
הוא לא הכין אותי לזה.
אף אחד לא ציפה, אף אחד לא ידע.
רגע אחד והוא נעלם.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
-הלו? משטרה?
מדבר השר מאיר
שטרית! הפושע
הנמלט הזה שכולם
מדברים עליו,
אפרוח ורוד? אז
הוא כאן איתי!
בטיסה! תשלחו
לפה ניידת איך
שהמטוס נוחת!
-אה, אדוני...
יושבת לידך בובת
פרבי ורודה
ממקדונל'ס...
הבת של הטייס
שכחה אותה
פה...
-אתה בטוח, סנ"צ
כהן? או שמא עלי
לומר...נצ"מ
כהן?
-אתה יודע מה,
כבוד השר...
עכשיו שאני
מסתכל הדבר הזה
באמת נראה קצת
כמו אפרוח
ורוד...
טוב, שימו עליו
אזיקים,
חבר'ה... |
|
