|
חושך... זה מה שאני זוכרת מהרגע ההוא... חושך, שקט, דממה
מפחידה, דממת מוות.
זה היה עוד יום כמו כל אותם ימים סתמיים, חסרי משמעות או רצון
לחיות, אחרי 20 ומשהו שנים בעולם המרתק משהו הזה, שבו כל יום
אתה שואל את עצמך למה זה מגיע לי?
|
יצא לך פעם לחשוב מה היה אם...
לא פעם קרה שפגשת מישהי ולא היה לך את האומץ לפנות ולעשות את
הצעד,לומר שהיא מוצאת חן...
תמיד דחית את הרגע,טוב נו לא עכשיו,זה לא זמן מתאים, מחר,
מחרתיים או עוד חודש חודשיים.
ובינתיים...הדימיון עובד שעות נוספות, הפנטזיות אף פע
|
|
|
פתאום קם אדם
בבוקר וחושב
שהוא עם ומתחיל
ללכת, עד שהוא
נעצר בגדר של
המוסד לחולי
נפש. |
|
