|
פגישה ברחוב/ ט. כרמי
"בעלי מת ואני עצובה.
אני כותבת שירים.
אני מוכרת כל שיר
בחמישים שקל."
קניתי "דומיה אילמת"
ותחבתי אותה לכיס מעילי.
אני יודע שלא אוכל
לזרוק אותה. היא תתקמט
ותתרפט ותתפורר
בחלוף העונות.
בחורף הבא
אשלה אותה בהסח-הדעת.
ההפתעה לא תפתיע אותי.
גם אני, כמוה, מוכר.
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
תראה אנחנו לא
עושות את זה
בשביל הכסף. זה
בשביל הנשמה.
אנחנו באמת
נהנות לתת
לאימפריית
התקשורת של במה.
יש שם אנשים
נחמדים. במיוחד
החצי תימני.
שירה ומיכלי
בראיון מרגש
במגזין במה על
הקמפיין לקידום
האתרים |
|
