|
פגישה ברחוב/ ט. כרמי
"בעלי מת ואני עצובה.
אני כותבת שירים.
אני מוכרת כל שיר
בחמישים שקל."
קניתי "דומיה אילמת"
ותחבתי אותה לכיס מעילי.
אני יודע שלא אוכל
לזרוק אותה. היא תתקמט
ותתרפט ותתפורר
בחלוף העונות.
בחורף הבא
אשלה אותה בהסח-הדעת.
ההפתעה לא תפתיע אותי.
גם אני, כמוה, מוכר.
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אתם יודעים...
אם הבחור ההוא
למעלה יאכל את
האות 'ב'...
יקראו לאתר הזה
'מה חדשה'...
שזה לא ממש נכון
מבחינה לשונית.
צריך לעשות משהו
בנידון. |
|