פגישה ברחוב/ ט. כרמי

"בעלי מת ואני עצובה.
אני כותבת שירים.
אני מוכרת כל שיר
בחמישים שקל."

קניתי "דומיה אילמת"
ותחבתי אותה לכיס מעילי.
אני יודע שלא אוכל
לזרוק אותה. היא תתקמט
ותתרפט ותתפורר
בחלוף העונות.

בחורף הבא
אשלה אותה בהסח-הדעת.
ההפתעה לא תפתיע אותי.
גם אני, כמוה, מוכר.

הרומנטיקה שבכתיבה על מפית נייר שירה בכתב יד