|
אני ילדה היפראקטיבית ורועי נהנה לראות אותי קופצת וצוחקת
ומדברת שטויות. תמיד כשהייתי רוצה שהוא יבוא וישחק איתי
וישתולל איתי קצת, הוא פשוט היה מחייך ואומר שהוא לא מרגיש כל
כך טוב ושהוא באמת מעדיף להישאר לשבת בכיסא שלו.
|
הוא התלונן שאין גשם. הוא היה אומר שזוהי הדרך היחידה שלו
לברוח מכל הבעיות, לשטוף אותן... ועכשיו זוהי מין עונה יבשה
כזו. אין בכלל גשם והוא נשאר עם כל הבעיות המסריחות שלו.
|
למקום המיוחד שלו הוא קרה חורות, שזה בגלל כל החורים והדלתות
שיש שם, אבל לו עדיין כיף והוא אוהב להיות שם וכשאילן אוהב הוא
אף פעם לא שוכח.
|
והילד האדום רק עמד קרוב קרוב אליי שתק והסתכל ואז נתן לי מבט
עמוק אם העיניים האדומות החלולות שלו ולחש בשקט בשקט אל הרוח
|
ונפתחו שערי שמיים
ולקחו את נשמתי.
ולבבי בכה בזה הרגע
על מר גורל אהבתי.
|
מי אמר לך, מי?" היא צועקת, והוא צועק יחד אתה, עליה, ביחד
ולבד. והיא דומעת והוא מסתכל עליה ולא מבין למה. זה לא שהוא
עשה לה, זאת היא שעשתה לו. והוא מתאפק כל כך חזק לא לבכות, כדי
שלא תראה איזה אפס הוא, וכוס אימא שלה איך שהיא בוכה.
|
|
|
אני בן שש!!
אני אומר לכם,
שש!!!!!
לא שבע, שש!!!
בן שבע מאוכזב
מהעובדה החדשה |
|
