[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אדריאן טודור
בצהריי היום הכל צבוע אדום
ואין קץ לילדות שחלפה כך פתאום
בצהריי היום הכל חוזר כמו חלום
רגעים ושעות שקפאו במקום,
בצהריי היום.

'אין קץ לילדות'

ICQ 161444249 161444249
אל היוצרים המוערכים על ידי אדריאן טודוראל היוצרים המעריכים את אדריאן טודור
"בניגון דומיות ושמיים העיר עד עיניה מוצפת.
איך אצא לעבור לבדי בשקיפות המבול השקט?
מרשתות הזהב הדולק נחלצה איילתי המרצפת.
לפנינו גבהו על הגבול הרקיע הקר והעת.

מה צלולה ונכרית בינתם, מה עריץ ואחרון פה האלם!
גם חליל הרועה יטרף בלי הגיע לקצות מישוריו.
רק הבכי והצחוק לבדם עוד ילכו בדרכינו האלו,
עד יפלו בלי אויב ובלי קרב."

נ. אלתרמן  הם לבדם




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סוריאליזם
שעות מתות רבות ביליתי בחדר המואר דרך תריסי העץ הישנים,
חצי-מוגפים, בניסיון להבין מה גורם לשעון הזה להמשיך ולדלג על
השעה בקביעות כל כך לא ברורה.

זכרונות
הצמדנו כוסות והמשכנו לפלוט לאוויר מילים בניחוח של שנת 1878,
בה איש בשם ג'ון נהג לשוטט ברחבי המערב הפרוע ולמכור את
מרכולתו לטיפוסים לא פחות מפוקפקים מאלו שהסתתרו בצלליות
הפינות הדחוקות של המקום בו בחרנו אני ונונה להיפגש בפעם
הראשונה.

בלשי/מתח/ריגול
"היא השאירה את זה בשבילך". הוא היה גבר גבוה ומוצק. שפתיו
כמעט לא זזו כשדיבר, ובעיניו מבט ממוקד כזכוכית מוצקה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
רומנטיקה
I look at beauty through a million eyes
But only yours wear a disguise
No mortal knows where it lies
The wonder of your sullen eyes.

אהבה
And your gaze, beckons my fall
Covering you, leaf by leaf
Caressing your hairs sheaf by sheaf
Until there's no recall
What started this fall...

יחסים
We all carry heavy words
Heavy sentences
How easily we let them fly...

אהבה
Like a new idea
Forming, being born
You are my emotion.

כמיהה
Blue singers, seemingly
Bred in their horizon of thoughts
Reach in the middle of the night,
Counting petals of daisies.

אלגיה
איך כל כך כל כך אהבתי
להיות לידך
מבלי להזיז את השקט
ולנשום את אותן הנשימות
אשר מפנייך מהבילות
ולנצח כלות.

גורל
צעקתי לך מילים
יצקתי לי כתמים
והנייר סבל ימים
דמעות על דיו הייסורים.

געגוע
בבכי תלתליו
בצער סגלגליו
שיח לילך לבן
קם מסער עלעליו.

אהבה
על כנף ציפור אשא שירי
על מזמורה עוד אנגנה

מחאה
נרגשת, בחרת במרכז הבמה
מגובה יציעי המבט
להפליג אל צמרות הסנוור.

אכזבה
זוהי שעת צלליות
על מסך הסדינים
מתבוסס החלום
בכרבול עפעפיים.

איך חצית מרחקים
וצעיר נשארת
וזמנים רבים השארת
כתולדות של עידנים

גורל
רק טל גלגל מערומיו,
מחרוזת טיפותיו
בבוהק העולם-
ענף נכמר מעל ראשך
כורע בברקת שגריריו.

אהבה
בארון המחשבות שלך
יושב ומחכה - כבר שבעה ימים
ספור ומדוד השקט
כקירות של ארמון קלפים

נוסטלגיה
כותנה שחורה ומשי אדום
מגדירים עבורך סוג חדש של לאום
אשרת כניסה אשר נועדה רק לך
לילה אשר בו כל גופך מבורך

מחאה
ממפלי פלוגה גועשת
נחצב הסלע וידויים,
בהסתערות עזה, נואשת
מוטבע יגון המרחקים.

קינה
גליה אוהבת להאבד
ולהמצא בין הגלים
דבר לא ימיס
את פניה החיוורים
חיוורים כקצף הגלים.

אהבה
שקט ירחי
מונח בכף היד
של צלליתי

אהבה
שקט אופף את דפנות המיכל
הגשם קורא בטיפות קלות

נוסטלגיה
היא מבשילה במוץ, ברוח
בתבן השדות אשר פרעוה
סופו של אוגוסט, כלהט בגבה
תלמי הערוגות עומדים בזכר פריחתה.

אהבה
העת. הטל האחרון,
צלול כדמע על הלחי
ונס של אור ראשון
כמו תינוק אשר נעור בבכי.

ביקורת
חופשי לנוע בין שכבות החצץ
מרגיש כיצד הקברים מתקשים
הולך ונחתם ספר החיים
דפיו דבוקים זה לזה בחטאים.

ייסורים
על הספסל, מול הכוכבים
ספרתי בין התלתלים,
איך התקוות כבות בעננים
ואין מושיע: מכף ידך ועד לאלוהים.

אהבה
בתשישות גאות הימים האלו,
על גדות תלישות נפשנו

יחסים
המוזות היו מסוכסכות
זה זמן מה
כל אחת עברה התפתחויות
במציאות מדומה

אהבה
הנשיקה שלך
רגע שהיה וחלף
זהר נוצץ בלתי נשכח
כלוא בטיפות בסכך.

תחושתי
המים ניגרים
אל תעלות הברקת
ופנינו לוטשים
בנשימה הלוהטת.

אכזבה
מכיר אני רק אחת
שמיטיבה עמי לפעמים
כפני ארץ זרה שטרם יודעת
אם אויב אתה או חבר אתה.

אהבה
במבטה האוסף
מפרשים אט אט
בכרבול ידיה בו הלב
עוצר... כמעט.

אהבה
מה פלשה בי חשכת מפתנך
מה נופץ והותר
האור לפנינו.

יחסים
בתוך כבשן של חרטה
הולך ונצרב זיכרונך
יחד עם מילים כמו:
"היה יכול להיות אחרת"

חלום
עכשיו מותר לנגוע
הנשימות כה רפות,
יקל כל כך לפגוע
בלהבה הזאת.

אהבה
ידייך - כיוני הלבנות
הפורשות כנפיהן אל-על
ומכתירות את השמש
כפריחת הנרקיס בשדות.

כמיהה
מצמיד אף לחלון
ומביט שוב בשעון מכוסה אדים
מושיע ששעתו חלפה.

כמיהה
והלילה מתהפך
והיום לאט חולף
אך הזמן למראיתך
משטה ומבלף.

יחסים
כבה בפיתולי המסדרונות
לוחשת דין ודברים לעצמך
חוזרת ומשתתקת.
לוקחת כדור
כדי לחלום ולא לזכור.

יחסים
הכל שקט בחדר
רק דופק של שעון הלב
שוכב שרוע באי-סדר
של אהבה ושל כאב

יחסים
בך מביטות
מראות נטולות חסד
אשר המתיקו נעורים
ומרעילות זקנה

אהבה
היו לך מעט מילים
וביניהן, מעט משפטים
שהקסימו אותי;
ובין כל אלו - אהבה אינסופית.

יחסים
נצעד יחדיו לאורך הרחובות
בתוכן טמונות כמה חיבות
נסתרות, אפלות
הן התשוקות הצרפתיות

מחאה
הגוף והראש שלי נמצאים
בשני מקומות שונים
ואת ביניהם.

אהבה
הלב מתמרמר
מתמרד כנגד החושך
לא יוכל
מוצף שממת אל-חלד.

יחסים
כי תפלי לעת ערב
כשקיעה מתכנסת
אל דלתי הפתוחה אל הלילה,
התיישבי לרצפה -
בשערך הפרוע
ארקום צלליות זיכרונות.

אכזבה
בכניסה לביתך
כתמיד, עץ אדום
ושלט שהצהיב:
"מים עמוקים".

תחושתי
קדמת חלונות
הנחושה אל התיל
גבוהה על ליטוף
מנורות הרחוב.

מחאה
אולי אשתי שם,
האם אתה יודע?
והוא מביט בי ממורמר
יורק, ושוב הלוך פוסע.

נוסטלגיה
על אדי נשורת כוכבים
אני הוזה בתוך גופך
מועד הקבורה קרוב אומרים
ומבקשת את כי קדיש אברך.

אהבה
חיצים משולהבים שוקעים בהן לאיטם
מתוך משכב השמש באופק הארגמן

יחסים
מול עיר הברקת
השמיים נצבעים תשואות של ארגמן
הכבישים, כפסים של זהב ונחושת
פועמים אל תוך שקיעתן.

אהבה
סיוטים קודחים את סוף הלילה
והאור כבר נוגח בתריסים,
שובל אחר שובל מתאדה השקט
מכבישים סואנים.

אהבה
מונחים על מדף, בספריה ציבורית
נפגשנו - במקום חסר זמן.
דפייך השאילו את ליבך ללא מעט
עיניים סקרניות, אצבעות מגששות...

אלגיה
הגזע הכרות זוכר את טעם עיר הברזלים

אהבה
עד הרוח תצא
אל שדות התירס
הקיץ עומד בם
עטור כוכבים

אהבה
זאת טיבה של ציפייה
להכיל בשלמות
לכלות בשלמות
אהבה.

יחסים
עוד כותב לך כתבי אהבה
שלוחי רסן;
מפיתול של נייר מקומט מתאווה
אלייך שורה חסרת חן.

חלום
אני.
המשך חיי?
את.
המשך חייך?
את.

יחסים
כענקים הבאים, זה לקראת זה
רעדה אדמה לרגלינו,
על סף רקיע הערב הזה
צלליות חרבות - דמן בעינינו.

אהבה
בשדות של ערב
השקיעה רוחשת
גלי ענניה בקרב
רצועת אופק מותשת

טבע
שעת השקיעות!
אלייך השעון רוכן במחוגיו
כרקיע הפורש וילון עפעפיו
מרכסי ענניו.

געגוע
בלי תנועה של רגש
ובהיעדר פעימה
הן מסתתרות בגבעולן

יחסים
רק זיפי הזקן מתפשטים בפראות
כקוצים בשדה נטוש
נטוש ממגע יד אדם.

ייסורים
יש משהו באוויר הקר
בחדר הזה
הריק הדק הולך ומתבולל
פעמון הדלת צלצל כבר פעמיים
בחוץ הצחוק עדיין מתגלגל.

אהבה
כפיות ארגמן
צלליות גומות פנייך
מתרפקות על רוגע
שלוותן.

אהבה
עוד הצחוק מתגלגל ברחובות
מסתודד עם פנס, חובט בעוד צל
ועינייך, עינייך - כה שובבות
בתוכן כל עצב מתבטל.

חלום
אטום מגרש הכוכבים
רק עננים קשובים לקו האופק

אהבה
בלכוד תנומה,
צמרות עצי הצהריים
מתלחשות
בשלוותן המרשרשת.

אהבה
בחלום האחרון שחינו יחד
שחיית לילה בסיר מלא דובדבנים
מרחת עליי ריבה מכף רגל ועד ראש
אחר כך את הריסים אחד-אחד
בזהירות תלשת.

כמיהה
אל שעון אפוף זכר
תקתוק מתקתק וישן,
אני שב כמשורר אל ספר-
אל שיר שמאז לא נוגן

יחסים
הימים האחרונים
החלו משיבים אותך אל חלומותיי
ואת שעון הכאב
למחול מחוגים נוסף בחיי.

מקבר
שולח יד אלייך
מממגורות ליבי
שולח מכתבים עדיין
מקצוות שפיותי.

געגוע
החרשים לאור
ועיוורים לצליל
חסרי כל
לכודים בנפשם.

אהבה
את הדימוי
שאין בו צורך במילים,
פתאום
הסוד הוא כה גלוי.

אהבה
בשבי שלך
האור הבודד שבקע - היה מחדרך.
תאי חלקתי עימך
ופיסת השמיים היחידה שהייתה לי - תפורה בגסות לחלונך.

אהבה
בגשם, בכפור
אחכה לך, לאביב
כאחרונת הציפור.

אהבה
כצל מתארך
הלוך תבואי
ותשקע כף רגלך בשטיח הרך;
חלומי קצר רואי,

כמיהה
פרח חצוף
וסער דומע
הם פנים -
פניו של אותו מטבע.

יחסים
בערב הייתה רעידת אדמה.
הקירות מחצו באכזריות
את מכשירי המדידה של חולשותינו.

יחסים
בדידות, כמו אהבה
עשויה לעתים שני אנשים
ושתיקה.

מצב
הרחוב מתכרבל
בדליחות מרשרשת
ודוהה האור הקודר
כעמימות נלחשת.

ארספואטיקה
עננים מציתים את עפר העולם
מאבכים את שמיו כמקטרת
בלהט טבעת האופק, האור התם
מלחך את נפשי החיגרת.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
השמש חודרת כסימן אחרון לחיים.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
נוף
אל היצירה
הכרמל מצולם מהמפרץ

טבע דומם
אל היצירה
שלכת פרחי קיץ: צבעי זכרונות

שקיעה וזריחה
אל היצירה
זמן הערביים, מעט אחרי התרנגולים, ומעט לפני הצרצרים.

תקריב
אל היצירה
אודם זוהר

טבע דומם
אל היצירה
נעורי קרני אור מבעד לצמרת לחה




אל הארכיון האישי (19 יצירות מאורכבות)
פחד מכפתורים זה
רע?


תרומה לבמה





יוצר מס' 8527. בבמה מאז 26/12/01 3:06

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאדריאן טודור
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה