|
שמי דודי אדלר, יליד 1967. עוסק בלימוד קבלה ובהוראת
"הילינג האחד" (שיטת ריפוי קבלית, עתיקה וחדשה). כמו
כן, מטפל ומורה לרפלקסולוגיה ברוח הקבלה. עוד עוסק
בתרגול ובהכשרת מנחי מדיטציה ודמיון מודרך. כותב
שירה לעיתים רחוקות, כאשר חווה חוויה חזקה. לאחרונה,
מביע את חוויותיי ותובנותיי, בתכניות הרדיו שאני
משדר בתחנות שונות. שואף להשיג "הארה", המכונה אצלנו
"רוח הקודש" ו\או "נבואה".
מעט מזעיר משירי, התפרסם בנערותי במעריב לנוער,
במדור 'סדנא ספרותית'. עוד מפארות יצירותי מגרות
מספר: אלו שלי ואלו של מעט ממושאי כתיבתי...
dudiref@gmail.com
www.1healing.co.il
בעמקי התהומות-
נצרף האני שלי לאין.
|
ומכל מקום ומכל שעה,
תתעורר ערגה,תקשר נימה,
פתיתים מדומים ניצוצות כבירים,
|
אמציני אל חיקך
ועטוף אותי ברוך ובשלווה;
שגביני,
טהריני נורא.
|
אדם מתוך ענבר יביט,
אורות, כתמים, הבהוב נרות.
הבהר צללים, לכלוך וטיט,
ניגון חייו מתוך דמעות.
|
קחו את הזמן. התפתחו לכם
ובנו את הבית השלישי והנכון...
הגשימו את צלם אלהים שבכם,
וכשתהיו מוכנים, פרקו אותו
ובואו אליי, הביתה...
|
אם היטבת בור המוץ,
אם הוצאת בר הקוץ,
אז הָרְאֵתָ בלא הפרגוד,
אותך הִנַחֽתי בבית הסוד...
|
וזוכר אותך שואלת בוכייה:
''למה אין כולנו שווים-
בעיני האלהים''?!
|
שמושיטים לו את ליבם
ופורשים את ידיהם לצדדים
ואומרים לו קח...
|
שוכן לבדו ממרום נוגע,
יונים באדום צבעיהן ירוקים.
כתרי תעתועים והמלך דומע,
לימים שיבואו- תווים רחוקים.
|
כי ההבנה אינה נחלקת
ושלמות אינה משמימה
שלמות מביאה שלווה...
|
כי כשמתתי
הייתי אותך נעצבת.
ורק דמעה אחת עגולה,
גדולה ונוצצת.
ואת יושבת תמירה
ואת אצילית
ויפה.
|
שאת בננו השני הניח בחד"ר,
ממש ממש בליל הסדר.
|
ועתה, אני מתבונן בבשרי,
מנסה לדעת עליון,
אך איני יודע דבר.
|
כמה לגבע,
לעין ולסוף;
כמה לטבע,
שואף לאין סוף.
|
וכולי נכסף אליה,
כולי עורג ומשתוקק.
לא רק לראות,
לא רק להבין
|
וחבל שאין לדיין,
אלא מה שעיניו רואות,
וחבל שאין לדייגת,
מה שחכותיה תופסות...
|
שרטוטי מציאות מדומה
תווי מנגינה נפלאה שאינה קיימת
|
לקחת דבר טהור
וליצוק אותו אל תוך מסגרת...
|
איה את יונתי?
בואי וגלי,
בואי ונגני שירתי,
אלתי , שכינתי.
|
תווי השקט בשעה מאוחרת
וסיגריה בפה השופעת צחות,
דולים מחשבות וכמיהות בשרשרת,
העולים וצפים כך בלהט הגות.
|
אין-סוף אשר אני אוהבת:
עמלה אני על הגיעי לדעות הנכונות,
יודעת שאני נעזרת על ידך.
|
|
זה היה מה זה
טעות לצום שנה.
עכשיו אני כל
הזמן רעבה.
ולא מוצאת נוחם
אפילו בבמה
חדשה.
הרעבה |
|