|
אדיר האדיר
 
אדיר ריינר,בן 13, מקטמון הקדושה...
ברוכים הבאים לשכונה, או בשמה המצוי- המוח של
האידיוט הזה...
בשכונה תמצאו בקרוב הרבה דברים [אני מקווה] שאולי
יעניינו אתכם...
אבל לא חובה.
סתם שתדעו, הוא תותח בכדורסל, גבוה, שיער שחור,
אומרים שיש לו עיניים וחיוך יפים, אבל הוא מסרב
להכיר בעובדות.
אז תהנו בקריאה...
יום כיפור הגיע. כולם הולכים לבית כנסת, גם הדוסים עם המגבעות
וגם החילונים עם הפירסינג, שאח"כ ילכו לשחק במחשב. צום, אין
אוכל...
|
1.48 שניות לסוף המשחק.
הרטמן מול זיו.
56-51 להם.
|
אני אוהב אותך.
פשוט בלי כוונה.
אני אוהב אותך.
באינסוף של ציפייה.
|
גם אם אני סתם מבזבז זמן-
אני כאן.
|
את יכולה לראות, שהשמיים אינם כחולים עוד?
את יכולה להרגיש, שהאדמה כבר אינה יציבה?
|
"עליה סמכתי בעיניים עצומות,
אבל היא החליטה לרמות"
|
אולי איתי אתם לא כ"כ מסכימים.
|
קם. הולך.
פשוט הולך ישר.
משאיר הכל מאחור.
|
הכל התחיל בלילה שקט,
כשהשיעמום גבר.
|
עם ישראל חי.
השאלה עד מתי.
|
אהבה, שסופסוף שלי.
הצלחה, שלבסוף הושגה.
|
לעשות- כמה שאפשר.
לבדוק- כמה שיותר.
|
אז רק שתדעו,
שתמיד יקרה בסוף דבר מעניין.
|
אני עצוב, לבד,
איש לא לידי.
|
העולם נראה כמו מבוי סתום
כי פשוט נתקעת במבוך...
|
מחפש, מחפש אותו.
את אותו הדבר.
|
תן לזה לקרות,
תן לזה להיות,
|
רוצה לחזור,
רוצה לחזור לבית.
|
מכירים את ההרגשה, שפשוט אין מה לכתוב?
|
תפסיק ללכת בלי העיניים,
לפני שתישאר בלי כלום בידיים.
|
|
|
