היא הלכה במורד שדרת החרדות האנוכיות, מתבוננת בשלטים העמומים
ונורות הפלורסנט הירוקות.
זו עיר ללא מוצא, עבודה קטנה, לא ממצה.
היא הייתה רקדנית סמבה חיוורת, לא הסתדרה עם דרישות העולם.
הפרעת קשב ותפקוד מוטורי קלה בצבצה מבעד שכבות העצב הפלסטיות
שכיסו את זהותה
|
