"The road not taken" by Robert frost


"Two roads diverged in a yellow wood,
And sorry I could not travel both
And be one traveler, long I stood
And looked down one as far as I could
To where it bent in the undergrowth;
Then took the other, as just as fair,
And having perhaps the better claim,
Because it was grassy and wanted wear;
Though as for that the passing there
Had worn them really about the same,
And both that morning equally lay
In leaves no step had trodden black.
Oh, I kept the first for another day!
Yet knowing how way leads on to way,
I doubted if I should ever come back.
I shall be telling this with a sigh
Somewhere ages and ages hence:
Two roads diverged in a wood, and I-
I took the one less traveled by,
And that has made all the difference. "

ילידת 1976.
חלמה להיות היסטוריונית וסופרת.
בהצטלבות דרכים, פנתה דרכה למדע,
אך היא עושה צעד נוסף לקראת הגשמת חלומה.

האקסיומה של אאוקלידס נזכרתי בימי המתמטיקה הראשונים שלי. כיתה ז', חטיבת הביניים. איטה, המורה הרוסיה למתמטיקה שנפלה עלינו כרעם ביום בהיר לאחר המורות הנחמדות של בית הספר היסודי. מגדירה מהי אקסיומה.

ואלס אינסופי יחסים

מכתב לילד שנפל אתמול ראיתי את תמונתך. ישבתי בבית הקפה בעיר, הקפה ברחוב הראשי. אותו קפה שבו ישבנו כשחזרנו לשבת מהצבא. בקצה המדרכה היו עצים גדולים, באים בימים. הם בטח ראו הרבה כמוני וכמוך. הרבה ילדים טיפסו עליהם, הרבה זוגות התנשקו תחתיהם וזקנים רבים נחו בצילם. הפעם היית