[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
אני


אל היוצרים המוערכים על ידי עדידו בן ארציאל היוצרים המעריכים את עדידו בן ארצי
אני חושבת שאין דבר שמעיד יותר טוב על הבנאדם
מהכתיבה שלו.
אין ספק שרואים שהתבגרתי
ורואים את השיגעונות שלי,והתקופות שלי,היותר טובות
והיותר רעות,בכל אופן
כל העונות שלי מונצחות פה.
וגם שלכם.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
העננים הרכים והלבנים
מזכירים לך את זה שפעם שכבתם על הדשא,
עם הראש למעלה

הקיץ מתקרב...
ותחושה חמימה כזאת תוקפת אותך
אתה מאושר
אבל משהו חסר...
היא...

את...

העשירי לחודש הגיע ואנגלי זיעה הצטברו סביב אפי מוסתרים בגלל
משקפי השמש הגדולות בדרכי לבנק. שם פגשתי אותו לראשונה.אביעד.
הוא היה נאה, פנים עדינות - יופי נשי ושרירי

לעמוד אי שם על פסגת הר כשהרוח נושבת מרקדת לי על הפנים מניפה
אותי למעלה
אי שם בין הרי אילת

וכשזה נוגע אליך?
אפשר להחליק מהצד איזה ערך או שניים לפינה?

"אני אדם של ערכים", הוא צעק, בעוד היא טרקה את הדלת מאחוריה.
הוא התעצבן, אך ידע שהיא לא תחזור,

בדיוק עברנו לגור ביחד, דירה ביפו העתיקה "אנחנו צריכים מקום
שקט שתוכלי לצייר בו" ואהבתי אותך על האמירה הזאת. מיקמנו את
הרהיטים והחלטנו שצריך לחנוך את המזרן החדש.

אבל כל מה שאתה חושב עליו,
השפתיים הבשרניות שלי
ועל העיניים העמוקות שלי,
ואתה מנסה להבין מה אני רוצה אבל אתה לא מצליח כי זה עמוק מדי.

הוא אמר שפעם, הוא יכל להתאהב בי,

גופה כמה אליו
כמה חיכתה למגע שלו
היא רעדה

באחרית הימים, שנינו נתהלך על האדמה שזורי ידיים, אוהבי עד.

"אלו השמיים'',
והכוכבים מציצים.

את מתפלאת שכל מה שהם חושבים עליו זה סקס
כשאת מתלבשת כמו שאת מתלבשת ומתנהגת כמו שאת מתנהגת.
את משתמשת בנשק היחידי שיש לך,
רק כדי שלא יבחינו בך,
שלא יראו אותך.


לרשימת יצירות השירה החדשות
חיכיתי לך
באוויר
בכל נשימה

השמיים בוכים
על אהובה שנעלמה
על חוסר תקווה
על חוסר תקומה

הבנתי
שאני צריכה לצאת
לצאת מהבועה הזאת

דמותך עדיין נשקפת מולי
ללא צל של ספק
או דאגה
ואני מסתכל עלייך
ועל יופייך

ואולי כשאודה שאני עצובה
היא תתפוס את מקומה הטבעי במיטה

מבטו התמים נתלה בי
והשנאה מחלחלת בתוכי

לא נרדמת
משתעלת

מדליקה סיגריה ראשונה והכאב מתחילה להיות משהו פחות ברור
אתה לא יוצא לי מהראש, התמונה שלנו ביחד

אהבתי אליך כמו נר
נאחזת בעבר
בשביל לא להגיע לעתיד
ציפורניי מושחזות

מה יקרה כשתלך
כשתעזוב
כשתעזוב אותה
מה יקרה

את כבר לא יכולה לשקר.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ציפורניהם החדות
נעוצות בבשרי

לכל עץ יש הייחודיות שלו,

אני מוצאת את עצמי משננת,

את המגע שלו, את הליטוף שלו, את הכאב שלו, את הרכות שלו.

הכל בשבילך משחק גדול.
החיים כאלו.
את רק צריכה ללמוד את החוקים.

את בדיוק כמו כולם.

ברגע זה אני מושפלת
אנוכית, אובססיבית
ובודדה
בשבילך

יותר נכון בשבילי, או בגללי. עוד לא החלטתי.

הוא פיסק את רגלי בכוח
והחל מלטף אותי
נאנחתי מעונג,והרעב שלו גדל

וכשסבא שלי מת, חשבתי
שאם אני אחבר אותו לתקע של החשמל הוא יחזור לחיים,
אמא צחקה.
אבל עם דמעות.

אם רק הייתי יכולה
להיעלם בסמטאות החשוכות של העיר.

הנה חודר לו לליבי עוד יום של חוסר תקווה
הנה השמש כבתה בשמיים
וכך האורות נלקחים גם איתה.

טיפות המים הקטנות
מחליקות על הגב שלי
ואותן נגיעות עדינות
מזכירות לי אותך
הסערה שהייתה אתמול
נגמרה
והתחילה חדשה


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
"לא מפקירים חייל בשטח"

פוליטיקאים;
"יותר מאוחר"

מברכת את התקופה החדשה בחיים שאליה נכנסתי
פותחת את הדלת




אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
רוק און, דודס!





אפרוח ורוד
בטריפ רע.


תרומה לבמה





יוצר מס' 55282. בבמה מאז 16/8/05 10:29

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעדידו בן ארצי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה