|
102283477 WinterGirl-a-g
עדי נולדה בשמונים ושלוש בראשון לציון ומאז לא
עזבה.
ילדה גדולה-קטנה, מנסה להישאר באמצע, אך הזמן סוחף
אותה לצד האפל יותר..
עדי אוהבת להיות לבד, לשמוע מוסיקה איכותית, ולחלום
על עתיד טוב יותר.
תמיד הרגישה מוזרה לעומת אנשים אחרים, גם כילדה,
שהתבגרה הבינה שהיא פשוט שונה, וזה לא רע..
יש לעדי דרך אחת לחיות, תמיד להשיג את מה שהיא רוצה.
אולי זה נשמע הכי מפונק בעולם, אבל זו הדרך שלה.
תמיד חיה בצל של עצמה, ללא רצון לעשות שום דבר שהוא
מוגדר.
לא מאמינה בדברים אידיאלים, מה שאידיאלי - ידוע
מראש, ומה שידוע מראש - משעמם...
אנשים חושבים על עדי כל מיני דברים, בדרך כלל הם
טועים, כי קצת קשה להבין אותה.
כי לעדי יש דרך חשיבה שונה מכולם, לכן אני חושבת
שהיא גרסה משופרת של אלוהים.
זהו, עדי טמונה בשיריה..
שכבתי במיטה וחשבתי, איך זה שהתקרה כ"כ גבוהה ולמה אין חלונות
בחדר הזה, כולו לבן והדלת נראית כאילו היא מברזל...
|
You've got to forget to forgive
you've got to do more then live
living is easy, to die is hard
|
אבל זה לא שחיינו ביחד עד היום
הכל היה נראה אז כמו חלום
חלום שלאט לאט נשחק
רק בגלל שחיינו ממרחק
|
רוצה לצאת מעצמי
לחיות לתומי
|
אתה מחביא את כל הכאב בנשיקה אחת מלאת תשוקה
אתה גורם לכול להעלם ברגע שאתה בא
אתה נכנס בדלת ומאיר את כל הצוהר עם החיוך שלך
אתה יודע שאני כאן תמיד בשבילך
אתה מנשק אותי כאילו יש כאן אהבה
אתה מחבק אותי בהרגשת תאווה
|
אני רוצה לקחת סכין ולתקוע לך אותה בלב
כדי שתרגיש עד כמה זה כואב
|
אחר כך שוב למאהל חוזרים
משחררת לת"ש, הולכת לחדרים
מורידה את המדים
והנה שוב אני, בכל קווי החדים
|
אתה תשכב לך שם,
בתוך עפר, בתוך ארון
ואני יודעת שלא תהיה האחרון
|
אתה הוא היעד הסופי
אתה השקט לפני הסערה
אתה החיידק שמכרסם לי את הלב
מתתי כשאתה נולדת
|
ואתה מסתכל לי בעיניים
בזמן שאני קושרת את החבל סביב צווארך
|
מחשבותיי צפות על גבי נהר שזורם
אך הפעם לא אלייך, יקירי
אהבתי כבר לא שלך
היא גם לא שלי
|
אני רועדת מולי
שוחטת את קולי
|
מעבירה בי צמרמורת, המחשבה המחוקה
החיבוק שלך והנשיקה המתוקה
|
אבל פתאום חזרת באמת
ועוררת שוב את מה שמת
|
פתאום כולם אוהבים אותך ומכירים
פתאום כולם שלך חברים
איך היית רוצה עכשיו לקום מקברך
ולחיות את החיים שככה באמת שלך..
|
מסתכל בחוץ ואומר "איזה יום יפה"
אבל בתוכך הכל סגרירי ויורד לך גשם
אז אתה פותח לך מטרייה
אתה חושב על המשך היום ובוכה
מסתכל מהחלון ורואה
את הילדים משחקים ואתה, לא משחק יותר
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
אל תהיה נקניק.
האשה הקטנה
מאלפת דג מלוח. |
|