|
1988.
חולמת להיות לגמרי באמת ברגע.
לגמרי לחוות את הרגע עצמו.
ועצם החלום מונע ממנה לחוות את הרגע הזה ממש
בו היא מקלידה את המילים האלה.
חיים אבסורדיים.
מוכת אהבה הייתי
כחולה בין הבריאים
נפשי צמאה לטיפת שכלות
|
בוהקים בנוף של שדה כותנה
רועדים בשעת היקיצה
על סף החושך.
|
אקבל את הגוף
גם כשנתפס בשיא חולשתו
|
אשמת המוות תינתן ככתר מזהב
תישא אותה על זר ראשך
|
הרגישות הזאת,
נראה שרק אני ואתה מבינים,
|
גם במים נותרת דביקה
שוחה בין לשונות וליקוקים
|
מה עושים אנשים
שאבדה בם צעירותם
שברחה אהבתם מפניהם
מה עושים הם בלילות.
|
|
|
תמיר,
בעתיד, כדי
להדליק אותי,
אל תספר לי, כי
קנית, בשם
הפנטזיה המינית
שלך, סירופ
שוקולד שבסופו
של דבר התייבש
והתקשה.
זה לא מדליק כמו
שזה פאלי.
ודרך אגב,
תקנה סירופ
תוצרת הארץ,
הוא טוב לטווח
הארוך.
(שיכורה שלא
מימשה את
הפנטזיה של
תמיר) |
|
