|
 318381329
ותלחשי באוזני מילים מתוקות
מנגינות נעימות
ותתני לי לבכות
עוד דמעה אחת קטנה
|
זה לא נגמר
זה רק נשאר
והלוואי ולא יגיע המחר
|
נזכר בנשיקתה
במגעה, בריחה המגרה
במבטה שתמיד אותי שובה
|
As my lips grows cold
As my eyes see's old
As dark and cold becomes life
|
When I close my eyes I dream of you
And every thing feels so right
|
כמו שהנחל זורם על מי מנוחות או בים של סערות
כמו השיר השקט שפתאום מתפרע
כמו החיים הפשוטים הפשוטים כשפתאום נקטעים
אני לא יכול יותר מרגיש שקט מרגיש רגוע ופתאום אני קרוע
|
מתמקד בתוכי בתחושה
בלהבה שבוערת בחוזקה
באורגזמה שמגיעה בהפתעה
שלשנייה אחת קטנה לוקחת כל מה שרע...
לא אהבה, לא קירבה
|
אז תתני לי בוטן מתוק
תגרמי לי רק לצחוק
תאהבי כמו שרק את אוהבת
ותגידי את המילים שאת תמיד אומרת
|
בשבילה אגיע לשמיים
בשבילה אלך גם על המים
בשבילה, בשבילה
בשביל
|
לא רואים עוד את הלבן
ריב דם מלחמה
מי מצדיק את המהומה
הרס דם וקורבן
|
ורד אדום בוהק חזק יפה
ורד נבל חום כהה מכוער וגולה
|
הרגשתי שייך נפלתי בפח
כאב לי בלב עקצוץ כו כואב
חייתי בשקר שהיה האמת
ידעתי היטב אך כאב לי בלב
|
לב אחד שתיים שלוש לא משנה
ולא יקרה אחד הוא יהיה
לב צורתו של אגרוף
|
זה כואב להיפרד
לדעת שאתה עוזב
זה כואב להיפרד
ולדעת שאתה כבר לא אוהב
|
עיניים מסגירות חיוך של הבנה
ומילה אחת קטנה
מילה רבת עוצמה
|
לילה סתווי אפל וגשום
הגשם ירד על דלת ביתי ועל חלון חדרי
לא שמעתי כלום לא הרגשתי בכלום
ישנתי עמוק עמוק הייתי בתוך חלום
חלום כה מתוק כה נפלא
|
I can feel its smell clanging in my memory
Stronger than what I did two seconds ago
|
ברחתי לעולם אחר של כאבים ופחדים, בכיתי לתוך כרית מרבית
הימים, ואז אפילו הכרית לא יכלה יותר, זעקה וצעקה היא, כמו בכי
של מפלצת איומה. בכיתי עד שנגמרו לי הדמעות, ואז בכיתי עוד,
אבל בלי דמעות.
|
קשת בענן דבר כה יפה כה מופלא
דבר שקורה מעט מאוד בכל שנה
אך האין זאת רק אשליה פרי העין, האור והמחשבה???
|
אתמול, אתמול הכל התחיל, אתמול רציתי לכתוב, שיר, סיפור או סתם
מילה אחת קטנה, היה לי דחף והיו רעיונות, אבל אני כמו מטומטם
ויתרתי על כל הזדמנויות.
|
אתם אומרים שאני מטורף, אתם אומרים שאני חולה, אתם אומרים שאני
טועה, שכל מה שאני רואה לא באמת קורה.
אבל אני יודע שזה קרה. אולי אין לי שום הוכחה, אבל זה באמת
קרה.
היא עזבה אותי מדמם על הרצפה, צועק בקול את שמה. אני זוכר כל
שנייה, ואיך היא הלכה, לאט, בכוונה.
|
התעוררתי בבעתה. כמעט קפצתי מהמיטה, אך לפני שהשלמתי חצי
מהתנועה כאב חד פילח את גופי. נזכרתי בפצעים והרגשתי איך
ראייתי מתעמעמת, גופי פעם בחוזקה כמו מודע לעצם חזרתי אך בו
בזמן אינו מרוצה ממנה.
|
|
|
גזעני: יאללה,
אני הולך להוציא
שחורים |
|
