|
על אדמה משוננת הולך יחף
פוסע,רוקע מחייך אל הכאב
שמיים כבדים לוחצים אל השכם
|
זה כמו זריקה כל פעם מחדש
קרבה ממשית אבל לא קרוב ממש
זה כמו קנאה כל פעם מחדש
שיירי רגשות ולב שניטש
|
בקבוק קטן ויש לו ארובה
מחייך אליי ונותן קריצה,
פלסטיק בוגדני, נייר כסף ארור
בקבוק יקר אתה הולך למיחזור
|
מבעיר את השער לעולם שכולו טוב
כל האנשים יפים כל כך ברחוב
|
צולל למים יבש לחלוטין
שבע בשולחן ויושב מסובין
ישן בכל שעה בה ער ודרוך
חופשי כמו ציפור בתוך כלא חשוך
|
שארית נפשי זועקת אלייך
רגעים אחרונים להעביר בזרועותייך
|
סילחי לי אלוהית כי חטאתי
שכחתי את כל מה שלך הבטחתי
|
בחרב יופייך את תוקפת אותי
מגן האדישות עומד לעזרי.
איש לא מנצח, אישה לא תפסיד
יחד נזין את אש התמיד
|
קרובים, רחוקים, דומים אבל דומים,
צוחקים, מדברים, זורמים, נהנים,
ידידים, יזיזים, אוהבים, מוקירים,
פחדנים, הססנים, תאווה, מדחיקים.
|
יש סיבה להיות זמין
יש סיבה להאמין
שזו את קוראת בשמי
|
רוצה לכתוב משתוקק לכאוב
מבאר של דיו נחמה לשאוב
|
מחלפות מחלפות של קסם עדין
מפיצות ניחוחות של ריח יסמין
עופר איילים עדין ואסתטי
מעורר יצרים של רגש פואטי
|
ועולמי בשורה
וחיי בעט
צף על המים
מעט לעת
|
חצים של חיוך מפלחים ליבי
קושרים גורלך אל זה ששלי
|
בארץ תל אביב הכול רוחש סביב
כובד הריקנות על כתפי מעיב.
גאווה עצמית יהירות וסנוביזם
מצלחות נהנתנות עולה ארומת הדוניזם
|
רוצח את זכרך
שוכר ת'זמן כמתנקש
|
אצלי אפלטון לא נותן ת'טון
רק איתי תלכי לישון.
|
כמו תינוק נולד
חבלים עבים, ייסורים
לפתע יוצא לבד
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אז מה, יורדים
לכינרת?
נבוך בכנס
לסביות. |
|
