[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 blondinit


לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
נכנסתי לשם כמו דיווה מנפנפת בשיער הבלונדיני הארוך ומעפעפת
בעיניים מרוחות מסקרה, עיניים כחולות, עיני חתולה, אמא תמיד
הייתה אומרת.
מכנסי לייקרה צמודות על רגליים ארוכות וחטובות, וחולצת מחשוף
עמוקה וצמודה שהבליטה שדיים מלאים ויפים ומותניים מושלמים.

בדרכי לצאת מהאכסנייה העלובה ניגשתי לפקידה הפרחית שעמדה
מאחורי הדלפק.
"כן, אדוני?" אמרה בקול מתחנחן.
"אני אמור לפנות את החדר אבל... הרכנתי את ראשי לעברה ולחשתי
בקול הקודר ביותר שמצאתי, "יש לי הלוויה, אני פשוט חייב לעוף".

דרך הערפל הכבד של ינואר ראיתי דמות גבוהה במעיל ארוך.
המזח היה ריק ודומם ומשב הרוח המניע את גלי הים נשמע בחדות
מפחידה.
צעדיי על רצפת המזח היו הקול האנושי היחיד באוויר הלבן, הצפוף.

"אני חייבת לעשות את זה", לחשתי.
יונתן לא הגיב, הוא רק נתן בי את אחד מהמבטים האלה שלו, והמבט
האחד הזה אמר 'עשי מה שאת רוצה, אין לי כוח להתווכח איתך'.

"קיצר", קיצרה לי ענבל, "ראו אותו מתנשק עם איזו אחת בטיילת
ורצו לספר לסיגל, איזה זבל, הא?"
"לגמרי, אני בהלם", אמרתי, למרות שלא ממש הייתי בהלם, הרי כל
הבנים אותו חרא.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
רציתי לעשות משהו נורא... רציתי לבעוט במישהו, להרוס משהו,
לרטש, לשרוף, לקרוע, לשבור, להכאיב, אולי רק רציתי משהו
לבלוע.
אולי כדור, גלולה - משהו שיחזיר אותי להתחלה,משהו שיחזיר לי את
המילה.




- אבאש'ך
ערומקו?

- כבר לא. היום
הוא איכר
פטריוט!



הפרולטריון


תרומה לבמה





יוצר מס' 71111. בבמה מאז 1/10/06 17:29

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעדי פינקפילד
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה