|
105608949
זו ההוכחה הסופית לחוסר השפיות שלי
בראשית בראתי אני את הנרקיסטיות והאהדה העצמית.
|
זה התחיל בבוקר מוקדם, בטפטוף קל שמשתווה ליריקה .. אחר כך
במהלך היום העננים כנראה התאהבו באזור שלנו והחלו להתגודד
מעליו...
|
ניגשתי למעיין הקרוב- הוא חיכה לי שם. הסתכלתי עליו בעיניים
גדולות, כמו יודעת שאסור. כדי לחיות בגן עדן צריך להישמר
מחטאים- לחיות לפי החוקים, לאהוב זה טוב, לרצות אותו זה אסור.
|
..התחלתי לצייר את מה שראיתי. הרי אדום חצי מכוסים בעננים
אפורים ואובך, ים אפור וקשוח ומכלית נפט ארוכה באמצעו, אילת
היתה שקועה כולה ברטיבות נעימה, אפילו הבניינים איבדו את החדות
שלהם וקיבלו גון רך ומרגיע...
|
ושאומרים לי "גרביים מארץ האגדות" אני ישר חושבת עליה.
|
|
עמוק למטה
בלואיזיאנה,
קרוב לניו
אורלינס
עמוק ביער העד,
במעמקיו
הירוקים
עמדה בקתה קטנה
עשוייה מבוץ
ועץ
איפה שגר ילד
מדינה בשם ג'וני
ב טוב
הוא לא למד
מעולם לקרוא או
לכתוב
אבל ניגן בגיטרה
כמו שאתה מצלצל
בפעמון
נציג חברת "תודו
שזה נשמע יותר
טוב באנגלית" |
|