|
שלום לכולם
אי שם בשנת 1980
נולד לו בן רך בשנים
וכבר שיצא מרחם אימו הורתו
ראו כולם את שריטתו
אז מדובר בבחור מעט שרוט
שהחליט לא על דעת מיעוט
לפרסם יצירות ברבים
את רובם הצופים אוהבים
אך רק בקשה אחת בפי אם זה לא קשה מדי
תגיבו אל תסתכלו ודי
הגענו לפני כמה דקות, אם נהיה מדוייקים, לפני כחצי שעה אבל לכו
תמצאו חניה בתל אביב בשעות הערב (או הבוקר, או הלילה, או
הצהריים), ניסינו את כוחנו כמו כל נהג/ת זר/ה שמגיע אל עיר
החטאים. חיפשנו חניה חוקית בחינם, מחזה משעשע למדי לצופה מהצד,
שורת מכוניות נוסעת לה
|
:"עדי!!!!!!!!!!!!!!! עדי!!!!!!!!!!!!!!" את הלחישות האלה
שמעתי אחר צהריים אחד כשישבתי לי לתומי בבטלתי בביתי.
|
הנה היא, ניצבת, בעוד שניות ספורות היא תעשה משהו שחלמה עליו
כל חייה, רגע אחד קטן ואז...
|
נסיכה אהובה, איזו תפנית
צלצלתי וצלצלתי ואת לא ענית
חשבתי לתומי שאין שם קליטה
כשלפתע רקטה אליי נורתה
|
השכרתי מצה"ל D-9
ואחוש אליך כהרף עין
נודע גם לי על אותה התקרית
מעשה נועז אך בלי אחרית
כנראה שהמצב בדרכים ישתנה
אך מונע אני בדלק שונה
רואה אותך בעיני רוחי
אהיה עימך לאן שתלכי
|
הסיפור מסתבך... לטובה או רעה?
|
ברצוני לשתף את קהל הקוראים
שעל פתח דלתי כבר שבוע צובאים
בפתיחה די משונה של מעשייה
"הכל התחיל בלוויה"
|
כולם עוברים על פני הארון
מחפשים את המילים
מנסים לשפוך את הלב
אך רק ממלמלים
לא מנסים לקלוט מה יהיה כעת
מי ינצח עליהם עכשיו , כשהוא מת
|
השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, משהו שיותר קרוב לשעת בוקר
מוקדמת, בין 3 ל-4, שנתי נדדה והחלטתי לנדוד לסלון ולראות מה
יש בטלוויזיה. לצפות למשהו איכותי לא ממש ציפיתי, כי אחרי הכל
למה לקברניטי הכבלים לשים משהו רציני רק בשביל לספק גחמות של
אנשים מוזרים שלא נרדמים
|
מדובר בזוג כנופיות יריבות
שכל כך רחוקות אך בעצם קרובות
שתיהן דומות במראה, בתדמית
אך ביניהן - שנאה תהומית
לכל כנופיה אזור משלה
לא גדול, לא קטן, מספיק בשבילה
|
הוא מסתובב לו בינות להריסות,מנסה להבין,לעכל,איש לא שת ליבו
אליו וכך הוא משוטט לו באין מפריע ברחבי הזוועה
|
"תיזהר לא להרטיב את דימיטרי", היא אמרה, לא "שלום", לא
"בהצלחה", אפילו לא "תהנה", רק "תיזהר לא להרטיב את דימיטרי".
|
let me tell you a story
about a thing that took place last week
I started it so full of hopes
and ended lame and weak
|
ריגשת אותי נסיכתי
אקח אותך בהקדם
אך לצערי באגדות
העולם לא כל כך התקדם
|
מצב מוזר , אני די זר ודודו זר
יושבים לבד , ביחד על הספסל בגן
אני תוהה , מצב נאה , נו דודו די
תפסיק לנענע כי עלים נופלים עליי
נו דודו די !
|
בוקר מאיר על ממלכת אספמיה
וכולם מקיצים משנתם
|
הוא נפטר בטרם עת
בן כמה? אין לי מושג, באמת
לא יודע מי הוא הותיר אחריו
אישה, ילדים, כלב, תוכי או צב.
|
בלילה, בלילה, כשהירח למעלה
הן יוצאות מהמחבוא
כשאתה עצבני או מרגיש כעס
אז לבך קורא להן לבוא
|
קיר של שמות
שתמיד מתמלא בשמות , בכתמים
|
במקום די קטן במרכז הביצים
שם חיים בנחת יצורים מרוצים
יש יצור , יצורון לא גדול במיוחד
{נו אז מה הסיפור , תבינו מייד...}
|
רצינו לעשות שיר
עם מילים ומנגינה
רצינו וכל כך ניסינו
אך הכל השתנה
|
שם בגיהנום
בין השער לכניסה
שם בתוך חלום בלהות
עם היד שמנענעת את העריסה
|
שלום לכל הילדים הצעירים
שאת העולם עוד לא מכירים
|
יאמרו שהכל נאמר מקנאה
יגידו שעכשיו זאת לא השעה
שזהו הזמן לעמוד מהצד
זו לא העת למיעוט ולבד
אז מה ! כך הייתי וכך אישאר
|
גל אוחובסקי טען לפני כשנתיים בראיון כי בתור מבקר מוזיקה
הביקורת שלו מתחלקת בין המוזיקה הלועזית לזאת העברית.
כשבמוזיקה הלועזית, מה שנראה לו הכי חשוב זה לגרום למוזיקה
שאנשים לא מכירים להיות מוכרת יותר
|
לפני מספר שנים במהלך קונצרט גדול ברוסיה עלתה לבמה הזמרת
"אישתאר", הזמרת שעשתה לה את הופעת החימום הייתה בחורה
קולומביאנית צעירה בשם שאקירה מברק
|
אני מאוהב בקרטון חלב
תאמרו "הזיה" , "בדיה" או "כזב"
אבל כואב לי בלב , רועד בלבלב
אני רוצה קרטון ועכשיו !
|
"מוות למיינסטרים, יה" צעק י. קוטנר כשהעלה את רמי פורטיס
לבמה, וזה אולי מסמל את כל הערב שלשמו התכנסו בליל שלישי
בבארבי בתל אביב
|
באוטובוס קו 500 כולם יושבים בשקט
|
כמו ארכימדס שגילה איך למדוד נפח גוף והתלהב מזה עד כדי כך
שטבע את הביטוי "אאוריקה",
|
- ש' אתה יכול לבוא רגע?
- שניה, עוד מעט, יש לי שיעורים בדינים...
|
לכל ציפור יש בין העצים קן
בתוך יער סבוך ועבות
בכדי שמתי שהוא יזדקן
יהיה לו ממש בית אבות
|
אי שם בממלכה אפילה
אתם חייבים להודות שזאת אחלה התחלה
קצת מפחיד, מרגש, מרתיע
אך אם תמשיכו - זה יכול להפתיע
|
מייד אני מגיע בריצה, בדהרה
אך אוי ואבוי קרה דבר נורא
נודע לי לפני רגעים ספורים
שבאיילון יש פקקים אדירים
ולך גוש דנית ותיקה בשנים
לא אצטרך לספר על התורים המזוי...
|
"פנו , פנו דרך , הנה הוא מגיע"
כך כרוז די עלוב בזעקות מודיע
וכולם מפנים , וכולם מתפנים
שהרי לא רוצים להיראות משונים
לשם מי , לשם מה , לא יודעים , נו אז מה
הודיעו לזוז - אז זזים ויהי מה
משפילים את ראשם בכניעה וכלימה
|
כבר חודש וקצת מסתובב בייאוש
מין יצור , הכלאה בין זבוב ליתוש
וחושב לעצמו "איזה מין עסק ביש
שנולדתי לחיות ולהיות עכביש"
|
כשהייתי ילד קטן ותמים
הזהירו אותי המון פעמים
שבלילה אסור להיות בגן
שהוא די מפחיד וגם מסוכן
|
במבצר הרגשות
מתערבבים אינסטינקטים יחד עם תחושות
|
"מהומה היסטרית, בהלה רבתי
תאמינו לי, זה סיפור אמיתי
שום דבר לא מצוץ, הכל מתועד"
{בתוספת של כמה כזבים מהצד}
|
"זה היום בו נזעק חמס
הגיע הזמן , די , נמאס
לזאת המכה עוד לא נמצא הצרי
ולכן נדרשים אנו להקים המרי"
|
הוא עומד לו בקצה הצוק
מביט ושולח מבטו הישר
מתריס על מול השמים ממעל
|
שנתחיל ?
הלא כל סופר מתחיל
בלי שמץ של כשרון
שייקח לידיו עפרון
וירצה להתחיל בסיפור
ייזכר בכלל הברור
שכדי להתחיל ולכתוב
סיפור בינוני , רע , או טוב
יצטרך לפתוח את המעשייה
במשפט הלעוס " היה היה "
|
|
|
זה לא שאני
מכור, אני פשוט
לא יכול להפסיק
אודיסאוס בהכחשה
מתחכמת. |
|
