|
הסבלנות היא הכל
שהרי זוהי מהותו של
הסובייקט
פתחתי דלת
אל החושך
טיפות ירדו על פניי
לא לאט
|
והיא שולה אותי מן השכבה הסמיכה
ומגלגלת אותי לאט
על גבעות לבנות של מגבת לחה
ורוך חיוור או סתם דל
|
חמי סיבוב על כרית
במגע של פלנל
|
|
|
לרדת לעם?
המ... מה גודל
העם בדיוק?
מזל שאני לא
החברה של העם. |
|
