|
הסבלנות היא הכל
שהרי זוהי מהותו של
הסובייקט
פתחתי דלת
אל החושך
טיפות ירדו על פניי
לא לאט
|
והיא שולה אותי מן השכבה הסמיכה
ומגלגלת אותי לאט
על גבעות לבנות של מגבת לחה
ורוך חיוור או סתם דל
|
חמי סיבוב על כרית
במגע של פלנל
|
|
|
זה שהם אומרים
לי שיש עוד איזה
מליון יצירות
שמחכות לאישור
זה צריך להפחיד
אותי ולעורר בי
רגשות אשמה
כשאני שולחת עוד
יצירה? אני לא
מבינה את הקטע!
אחת שלא מבינה
את הקטע |
|
