|
הסבלנות היא הכל
שהרי זוהי מהותו של
הסובייקט
פתחתי דלת
אל החושך
טיפות ירדו על פניי
לא לאט
|
והיא שולה אותי מן השכבה הסמיכה
ומגלגלת אותי לאט
על גבעות לבנות של מגבת לחה
ורוך חיוור או סתם דל
|
חמי סיבוב על כרית
במגע של פלנל
|
|
|
"יושם קץ!"
(יודית, אמא של
נוי-נוי ומורה
בישראל, מביאה
אותה בסלוגן
הטלת הוטו של כל
הזמנים) |
|
