[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עדי כחלון
 diva

אל היצירות בבמה האהובות על עדי כחלוןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי עדי כחלוןאל היוצרים המעריכים את עדי כחלון
"ואילו היא הייתה יודעת את המסתתר בסמטאות אפלות היא
לא הייתה נוגעת בקירות מתפוררים..
נושמת את אבק הדרכים ומתמלאת תקווה לזמנים חדשים.
עמוק עמוק במים הרדודים היא צוללת ללא אוויר
במיסתורי המעומעם...
קשה להבין את השפה שבה היא מדברת עם עצמה
רק הלב יודע להסביר את ששכחנו להזכיר.
מילים, מילים ועוד קצת ועוד..
דיו נמרח על תמונה שצולמה בשחור לבן שחור.
ורק שלא תשכח לישון, להתעורר ,להריח, לשאוף, לחלום
ולהגשים את חייה..."

עדי היא אדם שאוהב לכתוב, היא משרבטת כמעט כל דבר
שעובר לה בראש ולפעמים זה קצת לא מובן..
(העיקר שהיא מבינה את עצמה)




לרשימת יצירות השירה החדשות
אז מה יש להגיד שלא אמרו לפניי פתגמים שאוספת במגירה נוזלים
מתוך רצון מהגרביים

בגלל השמש עצמתי את העיניים
בגלל השמש נותרתי חשופה
בגלל השמש נכוויתי והפכתי אדומה
בגלל השמש ובגללך...

שוכבת על צוק מנסה לא לזוז אך רועדת,
רוקדת לבד תחת שמיים אדומים ושותקת

את לוקחת תרמיל, יוצאת אל הדרך ומשאירה את זהותך במקלחת
יוצאת למסע את הצל והשמש ומהחורף את בורחת.

ושקט עכשיו, שקט בתוכי כשאתה איתי לא איתי...
ושקט עכשיו, שקט לי מידי כשאתה כאן לידי...

בתוך חדר אפוף עשן של סיגריות קראתי אותה בין השורות
הבחנתי במילים בנגיעות חיוכים ורמיזות
ואני ידעתי שזה יכול להיות

מכבסת ותולה את דמותי על חבל,
מתקלפת מתחדשת זמן של אבל.

כשהיא שכבה על החול הקר שחמק לה בין הידיים,
היא עוצמת עיניים מבינה שבינתיים נשארה באותה התנוחה כשחמקה
נשמתה מגופה.

כשהשמש תהפוך אדומה והירח יבצבץ בהרים נדע שהצער נפל על העיר.
נזכר בעיניים ירוקות מדממות, משקרות אך עדיין דומעות אוהבות.

כשהשחר יעלה אני אפקח את העיניים
אני אכניס אווירורוד לריאותיי

וכשהלילה נופל על חיינו והגשם מתחיל לטפטף
המראה תשקף את פנינו ונרגיש את השקט סוחף
וכשסוגרת את הלב נפתחת דלת הכאב ומזמינה אותך לטייל בתוכי
עמוק בתוך הבילבול שבי

הוא הכיר אותה את חייה את משפחתה וסודותייה והוא היה יכול
להיכנס.
הוא ישב דיבר, צחק, בכה וידע שהיא שם

שקט עכשיו עננים אפורים מכסים שמים,
שקט רק הטפטוף של המים נשמע בין כפות רגליי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הלוואי שידעתי לקרוא את מה שכתבת על חוף הים.
באור מעומעם רואה אותך, ואז דמותך מתפוגגת כמו הכתב שנמחק עם
הגלים.
הייתי רוצה לדעת מה עובר לך בראש, קורא עיתון, מעשן סיגריה,
ומזמזם מנגינה מוכרת עד כאב.

ירח סתיוי מתמלא בשמיים
עננים אפורים מטיילים בינתיים


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
בדיוק כשהתעוררתי שטופת זיעה מהזיות הלילה חיפשתי יד מוכרת
שתחזיק את היד שלי ולא מצאתי.
בדיוק כשרציתי לשתף בחוויות שחוויתי בחלומות לא מצאתי אוזן
שתקשיב בהבנה.




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
למה אני לא
מצליח להיות
מאושר כמו
היצירות שלי ?




הבתול הכרוני
ברגע
אינטרוספקטיבי


תרומה לבמה





יוצר מס' 60058. בבמה מאז 20/3/06 12:19

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעדי כחלון
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה