עדי דביר-איצקוביץ נולדה בשנת 1982 בבוקר לאחר ליל
ירח מלא. מהרגע בו החלה לדמיין התלהבה מכך והיא אינה
חדלה עד עצם היום הזה. מהרגע בו נתקלה לראשונה בספר
התאהבה גם בכך, ומהרגע בו למדה לקרוא היא אינה
מפסיקה.
בגיל 6 בערך עם תחילת לימוד הכתיבה היא כתבה שירים,
והצהירה שתהיה סופרת. אחר כך זנחה רעיון אווילי זה
לטובת משחק. כישוף לא מוסבר הביא אותה ללמוד
אלקטרוניקה בתיכון, אך עם זאת היא סיימה לכתוב ספר
הרפתקאות לנוער בשם "דורותי 1" לפני גיוסה. הספר מאז
נמצא כל הזמן בדיוק בהגהה האחרונה בהחלט שלו.
מכיוון שתחום התמחותה - אסטרונאוטית - לא קיים בצבא,
היא נאלצה להסתפק בחיל האוויר הרגיל, ושם בזמנה
הפנוי חזרה לכתיבה.
היא סיימה תואר שני בכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה,
ובעלת תואר ראשון בספרות השוואתית משם. היא עובדת
כלקטורית בהוצאה לאור גדולה, מנחת סדנאות כתיבה
ומנהלת את קהילת "בדרך להוצאה לאור" של סטארט חברים.
סיפור פנטזיה קצר שלה בשם "בין שמיים וארץ" התפרסם
בכתב העת המקוון "בלי פאניקה" והיה מועמד בשלב א'
לפרס גפן.

היהלום הגנוב בלשי/מתח/ריגול "זה היה נגנב במוקדם או במאוחר", אמר מישהו, "זה טמטום להשאיר יהלום יקר בתצוגה ללא שמירה. זה פשוט קורא לגנבים." גיחכתי בלי שאף אחד יראה. גם אני חשבתי כך אתמול כשראיתי זאת.

גשם של דבש מצב גשם של דבש זוהר על פניו

ילדה חולמנית הייתי ילדה חולמנית. כל רגע פנוי הייתי מדמיינת לי הרפתקאות וסיפורים מכל הבא ליד. הייתי קיסרית סין, הייתי ניצולת ספינה טבועה שהגיעה לאי בודד במדגסקר - ואני אפילו לא יודעת מאיפה שמעתי על מדגסקר בכלל - הייתי ילדה-קוסמת עם יכולת לעוף. מה לא?

דן פגיס עברת גיהנום, היית בשואה. ובכל זאת יצאת, וכתבת שירה.