|
טובבב גוף שלישי
עדי היא בנאדם...שפוי אפשר לומר
למרות שהתקפי השפיות תוקפים אותה לעיתים רחוקות
מעריצה ברווזים מכל מיני סוגים ונחושה להביא אותם
לשלטון
ורוצה למסור למורה לספרות- אסנת מצאתי לאן הלכו
הברווזים בחורף! לשום מקום!
ומה עוד יש לספר
עדי כותבת שירים אך לא כולם מפרסמת
כמו לכל משורר יש לה פנקס קטן שחור שקוראים לו נחום
ובו היא כותבת את כל מה שעולה בשכל
עדי רוצה למסור לכל אוהבי הברווזים בעולם אתם יודעים
מי אתם!
ולסיכום-barvazi rules
בתודה לכל מי שנכנס לעמוד
עדי
זה מתחיל בערב גשום בבית, ישבנו אני והוא וניסינו לסגור
עניינים חשובים שניסינו חודשים לדבר עליהם, אבל בין השירות שלו
ללימודים שלי אין זמן לכלום.
ישבנו אחד מול השני, מסתכלים בעיניים ושותקים. שתיקה שווה זהב
אמא שלי תמיד אומרת, אבל לא כך כשהשתיקה היא של עצב א
|
היה איש שמו לא יסופר מטעמי חשאיות שעבד במשרד לא קטן ולא גדול
בחברה שבמרכז עיר בדרום ארץ שלא נמצאת על מפה מציאותית שלא
ידעו אם נמצאת היא באמת ומי שיחפשה לא ימצא.
|
יום אחד קרה לי שהחלטתי להתאבד ובהתאם למסורת להשאיר מכתב
פרידה שיכלול את נימוקי למעשה וחתום ב-"שלום עולם אכזר"
הנוסטלגי.
|
ישנן שאלות שאין תשובות עליהם כמו מה בא קודם הביצה התרנגולת
ויש כאלה שיאמרו גם שהתרנגול הוא אפשרות או למשל מה לאכול
לארוחת ערב ביצה מקושקשת או חביתת עין ולאחר ויכוחים ממשוכים
עם עצמך אתה מעדיף לאכול ביצה קשה.
|
"מה זאת אומרת אי אפשר?" אמר בני כשהוא חצי יושב חצי שוכב על
המיטה שלי שוקע בין הבובות שלי "קבענו לפני שבוע שנלך ועכשיו
את מבטלת?מה שיר תגיד ויואב?" "אני מצטערת אבל מקודם לא ידעתי
שזה מה שיקרה" עניתי כשאני שוקעת בפוף שלי ובוהה בתקרת החדר
שלי "זאת הזדמנות ח
|
הכנסתי את ידי לתוך צנצנת העוגיות הגדולה שנמצאת ליד התנור,
וחיפשתי תוך כדי הצצה דרך דפנות צנצנת הזכוכית השקופה את
עוגיית הגרנולה האחרונה שנשארה בצנצנת. השאר היו פשוטות. סתם
עוגיות בצק, ואילו העוגיה הזאת היתה המיוחדת ביותר.
|
when u walking down the street my heart gives a plip
breaking up isn't easy but u said we should, u say it be
good
|
מנסה להבין, אם את אותו אוהבת
למה את לא באה אליו ומספרת?
עדיף שתהיו ביחד ושאני אדע,
ואז אוכל להסיר את האבן הכבדה.
|
לגעת בך ולהרגיש כאב צורב
כמו חשמל ועובר דרכך ללבי
כמו פרי גן עדן שאסור לאוכלו
אתה אהבה שאי אפשר לממש
|
חשבת פעם מהו זמן?
יחידות יחידות של דקות ושניות.
|
ישבתי ליד הנייר
ישבתי, חשבתי לא עלה שום דבר
ישבתי, חשבתי, אימצתי את מוחי
וכלום
|
לא אשכח את חיוכך הרך
החיוך המבורך
שהתווסף לעיניים נוצצות
שהביטו בי בחום
|
אני לא חושבת שאשכח,
את הזעם בעינייך,
הלהבה שניצתה בעינייך התכולות,
את הדמעות הנקוות ואת מבט ההבנה המיוסר.
|
אתה,
אתה שמחזיק בידי בשעת הצער
אתה הוא שנושא אותי בחולשתי
|
מקום ריק ענק מלא בשלל אבנים
שם שם רצחו יהודים
נשמות מרחפות מעל צריף יתום
שם שם גרו אנשים
|
יושבים מול שקיעה
מביטים למעלה, מסתכלים גבוה
מרגישים עצבות, מרגישים שמחה
ובפנים, בפנים מרגישים אהבה
|
חולות, אבנים וים
זוג אוהבים עובר ושב
ספסל בודד וריח מלוח
|
שם פורחים פרחי בר
שם הם נקטפים
ע"י אוהבים מאוכזבים
|
פרפר של קסם, פרפר של אור
אהוב למלחמה יצא, האם יחזור?
|
עכשיו אני יושבת
בתוך צללים של בדידות.
חושבת וחושבת
אבל לא בבהירות.
|
הייתי צמאה לאהבה, עכשיו אני צמאה לדם
|
בפינה, יושבת, רגליים חובקת
|
תראה אותי אני מתגברת על הפחדים
על ג'וקים, עכבישים ודברים אחרים
מחפשת מוצא, מחפשת יציאה
אך אותך מהראש לא מוציאה
|
למה אינך יכול לספק לי את החסר?
את מה שמקונן בליבך אתה מרחיק
ממני.
|
|
|
יא בן-זונה, אני
אפרק לך את
הצורה!
הפסד בכבוד:
הגירסה החרגולית |
|
