|
מטייל לו בשמים ריקים מעננים שחורים
שובר את הכעס בקשת
ויוצר את העולם מחדש בצבעים ורודים
|
רוצה אני לנסוע ,הרחק מכאן
על כנפי חלומותי
לשם
|
ואולי עכשיו הזמן להיות בשביל עצמי
אולי עכשיו ריק מידי בפנים
ולא נותר בי מה לתת
|
ילדה נמעכת מתמזגת עם הקיר
הם לא שמים לב שהיא הופכת לאויר
|
לאבא שלי יש סולם...
...ואבא שלי לא גיבור כי אין גיבורים בעולם
כי אבא שלי כמו כולם
בסך הכל בן-אדם
|
בנגיעה אחת שלך,
אתה מבלבל לי את הנפש שגם ככה אבודה
ממילה קטנה שלך אני נופלת מאושרת עם חוסר ידיעה
|
היא משחקת את תפקיד חייה
והיא תמיד מול המראה של עצמה
עכשיו מושכת היא חיוך אל שפתיה
החיוך הכי יפה שיכלה להוציא מעצמה
והיא צוחקת אך היא בוכה
|
אצלך הכל ברור
אין מקום לשינוי
אין מקום לחיבור
ולמחשבה שלך יש הגדרה פסיכולוגית
והיא לא טובה
|
ילדת רחוב , עזבת את הבית, אמרת שהיה לך לא טוב
ועכשיו הבית שלך בין רחוב לרחוב
את אומרת שהבית זה איפה שהלב מרגיש קרוב
|
|
|
מה אם לאלוהים
היה שם ? האם
הייתה קורא בשמו
אם היתה רואה
אותו ברחוב ? מה
אם אלוהים היה
אחד מאיתנו רק
עוד אחד שמנסה
להגיע הביתה
ולסיים את
היום... בדיוק
כמונו אף אחד לא
מתקשר אליו אולי
חוץ מהאפיפיור.
אבא אמר תשאל
תשאל אם לא תשאל
איך תדע?
שאול |
|
