[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי עדי אבני
בתימי אשכנזי לשעבר שגר במודיעין,יליד 75 שעדיין לא
החליט מה לעשות בחיים שלו ובינתיים מתחבא בספרים
ובמוסיקה שלו.
כותב לעצמו מגיל 18 וכנראה שימשיך לכתוב למגירה.
אחרי שניסה לכתוב סיפורים קצרים וכל מה שיצא לו זה
חיקוי עלוב לאתגר קרת,הוא החליט לזנוח את הסיפור
הקצר לטובת פזמונאות (או אם תרצו שירה) ,ששם הוא
אולי מחורבן אבל באופן מקורי




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
או אז מתעמעמת דמותו ועולה שוב פרצופך,אך הוא אינו מתחטא כבעבר

אלא מביט בי בבוז מהול ברחמים -"לא נורא,מותק",את לוחשת,"זה
קורה לכל הגברים".

איך שהייתי רוצה להיות חרא:
עוזבים אותך בשקט
מכסים אותך בשמיכה-
ושולחים לים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
התדעי איך בכיתי בלילה מליל
עת ורוד העתיד התכסה ערפל
וגדילים של עצבות השתרגו בראי
את כל מה שחפץ לבבי, התדעי?

(כתיבה ברגעים של זכיכות מחשבה
כשכתיבה לייאוש מותכת)
- זה לא שפתאום הפסקתי לרצות.
פשוט נתתי לך ללכת...

אכזבה
אמן ולא יהיה כבר אף אחד שבך ירצה
ושגאוותך הכה גדולה עוד תתפוצץ
אמן שגם אם מישהו ירצה - את לא תרצי
אמן שגם בלב שלך יכאיבו החצים

לכל בור שלא נפלתי
תמיד היתה תחתית
שבה היה עוד פתח
שהוביל לבור עמית

גיבור הילדות שלי היה סופרמן
שתמיד בשנייה האחרונה מציל את העולם

גורל
כי המים בין צמד גלים רדודים
אך הגל- יום אחד ויבוא
ואני- מעצור נשימה יאדים
אחכה ממרומי הר נבו

זונות קרעו את לבבי מכל התום שבו
לא השאירו אבן על אבן.

מצב
את אומרת שקר
את אומרת "ירד מחר גשם ברכה"
את אומרת "יכול להיות שמחר-
ישטף כל הכעס בך"

בדידות
תחושות של בדידות משכרת
בדידות במורד או בדידות בצמרת?

בדידות
היא כל כך אהבה כשפיו דיבר תבונה
וחשבה שהוא חכם מכל אחר
ואז הבינה- אם לשונו בלשונה
היא לא תשמע אותו כשמדבר

כשנקום שוב תהי בתולה
ואני שוב אהיה בן עשרים
ודרכנו שנית לא תהיה כה סלולה
או כבולה באיזקי מעשים

רבותי- הגישה האנטי-קיטשית פשטה את הרגל

הקלה! הכלה נכשלה!
שוב תשא את עולה בין קולות המולה

כלוא בשירים שמזמן כבר כתבתי
ובתוך נרתיקים בם מזמן כבר נתחבתי
שבתוך הנשים שאותן כבר אהבתי. מזמן.

גורל
את כל מה שעברתי אשימה בצד
וגם בעתיד - אטפל בו מיד
זה אולי רגע דל, ואולי הוא שולי
אך הרגע הזה, העכשיו - הוא שלי

נתתי לך את כל הורוד שיש לי בעולם
אבל זה לא הספיק לך.

אהבה
איך התאכזבתי, ואיך שחשבתי
שאין בשבילי נערה
שנים רק גנבתי,

אינטרוספקטיבי
אני זוכר אותך טוב
באילת. ברחוב
שתינו ברד בקשית

ואת, האמיתית
אם תקראי זאת פעם
תדעי שאת רק שיר
כבר לא חמלה וזעם

מרגיש בריא רק כשאת חולנית
מתחמם רק כשאת קרה
רוצה רק כשאת בררנית
איתך רק כשאת זרה

עצב
אני מוצא עצמי יושב מול המרקע
לוחץ על השלט במהירות
מחפש מקום בו האשמה תקועקע
מחפש אשם לתלות בו מרירות

מתהומות נשייה, שגבולם אהבה
אחכה לה עד שתבוא
היא תבוא על סוסה לבנה, הכלבה
ותחכה ממרומי הר נבו

הרהור
לאן נעלמו עקבותיה?
לאן נעלמו הררי עגבותיה?
לאן נעלם לו החום של ידיה?
לאן נעלמתי אני בלעדיה?

בדידות
הלבד הזה עוטף כמו רגליים של זונה
אין לאן ללכת, והשירות - הוא כבר נקנה
והריק סוגר עליי כמו דלתות בתחנה
של אוטובוס שממהר בלי מטרות או הבחנה

קצה מבט, קצת חיוך
סוף משפט, 2 הפוך
גוף מזמין - גוף מעוך
שוב לבד עם הפוך

גלילאו אמר-"נוע תנוע"
ואכן היא קמה ועזבה

בדידות
אוכל להסביר לך את כל הדברים הקשים ביותר להבין
אוכל להסביר איך לפרוץ מחיצות ושלום בעולם להשכין
אוכל להסביר איך לבנות אמונות וגם איך להרוס אותן שוב
אוכל להסביר לך כמעט כל דבר,
אבל לא את כל מה שחשוב

ספרי לי איך הייתי כשהייתי ילד
כשעוד היה לי שק של פוטנציאל

ביקורת
תראו לי אהבה ואראה לכם אובססיה
תראו לי התקדמות ואראה לכם רגרסיה
תראו לי חברים ואראה אינטרס
תראו לי בנאדם ואראה לכם קונגרס

כמיהה
מאמי כנראה שאני יכול
לא לספור את החול
להתמוסס עם המים
לפזר בשקט


הם קבעו מה תרצה עד סיום הצבא
ואז הם רוצים שתבחר עבודה
כשכל מה שלמדת זה שיטות הפחדה

כנראה שזה טרנד אופנתי להיות מדוכא,מבוזבז,לא מובן

געגוע
עברת אותי, כמו סופה
ואז המשכת. איני יודע אנה
ורק אני, כמו מדבר
מחכה רק לך- פאטה מורגנה

אכזבה
הולכת
מולי הכתף את מושכת
על מי את עכשיו מולכת
ביד טובה?

האבן ששמנו עליך
לא לוחצת טיפה במפתח הלב?
והם, הקבורים לצדדיך,
גרמת להם כבר לצחוק עד כאב?

מדגיש את שמך במרקר צהוב זוהר
"האחת"-כתבתי בכתיבה תמה

לרשום שקר לבן בעט שחור
לרשום מחשבות שחורות בעט כחול


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
חוסר אונים
עבודה עם אתגרים
להיות לעד מאושרים
לחיות יפים ועשירים
אנחנו פה, לא מוותרים

למרות שאמרו לך מאות פעמים




לרוסיה מהסוג
השני- הבנתי את
הקטע שלך

לקח לי קצת זמן,
אבל הבנתי אותו


תרומה לבמה





יוצר מס' 11409. בבמה מאז 16/3/02 12:12

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעדי אבני
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה