|
ענת מחכה לי בחדר חסר חלונות בלונדון.
גינזבורג רואה בכף היד שלי נסיעה ארוכה לחו"ל, אני חושב איך
אני חוזר, בקור הזה, מנחלאות לרחביה, ועומד מתחת למשקוף כדי
שיאבחן לי את ההילה.
|
חרמן אש.
מבלבל בין טוסיק יפה
לפרולטריון.
|
בבטן הספינה פחם השמים
ועל ספון העננים יורדי ים
|
האורות כבים
כמו ציפורים נופלות לים
|
הבהלה לבשר שלך
מנערת אותי מרבצי.
בנקישת כפכפים אצא מערבה
לאסף אותך מזרועות הים הפרוע.
|
אבל שמעון
לא טיפס.
לא עלה שמעון.
|
הסלעים יונקים מהאדמה את הכח
ומשתחררים לרחף
בבשר הרך של הים
|
מסתובב לראות -
הבית איננו. פוחד
|
כשחיית הבשר משתחררת
בכלוב השלד הריק
נשארת ביצה נעולה
|
רק משורר עוור
מסוגל לדמות שמש
לגלגל עין
|
שקוף כמו ארון
רואים דרכי.
צרובה על סרט צילום,
דמות,
|
המשרד בודק במדחום זול
את טמפרטורת הפורמלין
בו אני שרוי.
|
|
|
ארי שמאי צודק!
ארי שמאי צריך
ללכת!
פיני גרשון
מפרגן לקולגה
וממליץ על פתרון
סופי. |
|
