|
היא היתה נוהגת להושיב אותי על ברכיה ולדבר איתי.אבל לא
בעברית. הייתי מביטה אל אבא ולא מסתירה את המבט חסר הסבלנות
שהיה שהיה מתפשט על פניי. אז הייתי קמה ועוברת לשבת ליד אמא.
|
ואני,
גם אני,
שרידים של זורם
ונע וטעם ורצון
אפופה עשן תמידי
|
ביום ההולדת
שלך
אצייר לך ציור
|
שים סוגר על ליבך
ותן לי אותו מתנה.
|
בלילות של חרטה,
בעת שכל שיש לי
הוא להביט על שובל העשן שהותרת אחריך
|
|
|
שיר הלל למשמש:
הו, משמש,
אתה כה כתום
אתה אינך ירוק,
ובסופך אמצע
גוגו
לעולם לא
תאכזב,
משמשי היקר. |
|
