[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 83592552 83592552
אל היצירות בבמה האהובות על עדי אפלברגאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי עדי אפלברגאל היוצרים המעריכים את עדי אפלברג
טוב מה כבר אפשר להגיד מעבר לזה שעדי נמצאת במחסום
יצירתי כבר איזה שלוש שנים. טוב צבא עושה את זה
לאנשים.

עדי מקווה שבקרוב תהיה לה חופשת סמסטר ויצא לה קצת
לשבת ולהעלות דברים חדשים לעמוד.

בכל מקרה הערות בונות יתקבלו בשמחה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
- "זה הבית שלי מה אתה עושה פה?!"
- "לא נכון זה הבית שלי - רחוב החרוז מספר 5"

"אתה כאן?", שמעתי אותה צועקת, "כן, אני עוד שנייה מתפנה
אלייך" עניתי לה וחזרתי לעיסוקי, אפילו לא טרחתי להפנות את
מבטי לבדוק...

מוסר השכל
היא הייתה נערה מאוד קטנה או לפחות ככה היא הרגישה כל הזמן,
אבל אני בתור החברה הכי טובה שלה לא יכולתי לתת לה להמשיך
לחשוב ככה

הסתכלתי סביבי ותפס את עיניי אדם מבוגר יחסית שישב קרוב אלינו,
הוא ישב לבד וכתב משהו. הוא ריתק אותי, כמו להסתכל על סרט בקטע
הכי מותח שלו, למרות שכל מה שהוא עשה זה רק לשבת ולכתוב.

משל
שניה ועוד שניה, דקה ועוד דקה, שעה ועוד שעה - הזמן זז, הזמן
נע בצורה קבועה. השעון מתקתק באותו קצב תמיד אבל הזמן בשלו, אם
הוא רוצה הוא זז מהר ואם לא הוא זז לאט...

היפרדות
"ומה את מרגישה עכשיו?" הוא שאל אותי. לא ידעתי כיצד לענות לו,
אם קיימת תשובה ברורה לשאלה שנראית יחסית כה פשוטה - אך היא
לא!

עידן ישב על אדן החלון במשך שעות...

כבר כמה זמן שלא ראיתי אותו...

יום אחד כשחזרתי הביתה מצאתי מלאך ליד הכניסה של הבית. המלאך
נראה חיוור ותשוש

אינטרוספקטיבי
בזמן האחרון נמאסו עלי כל האנשים האלה שחושבים בשבילי. כולם
חושבים שהם יודעים מה הכי טוב בשבילי. אני אולי לא יודעת מה
הכי טוב בשבילי, אבל אני מנסה מה שאני יודעת שלא יזיק יותר מדי
ואני מנסה ללמוד מהטעויות שלי, אבל הם לא מוכנים לתת לי לטעות
בעצמי.

"איך נעשית מליונר?" אתם שואלים אותי. אז אני, אין לי מה
להסתיר, אני אספר לכם הכל. הכל התחיל עוד הרבה לפני שנולדתי,
כשסבתא שלי הייתה ילדה וקיבלה מתנה מתייר שההורים שלה אירחו
אצלם בבית.

אהבה נכזבת
זה קרה לפני משהו כמו שנה או אולי אפילו יותר, הזמן ממש טס
וחלף מאז...

אהבה נכזבת
היא הרגישה באוויר כאילו היא נופלת מבניין של מאה קומות...

כבר במשך הרבה מאוד זמן תכננו את זה, את הפגישה הזאת...

אתמול ציירתי ציור זה...


לרשימת יצירות השירה החדשות
נבי הארנבי אני אותך הרגתי וציפ וגם את צפ קולכם צורם מהפח
איך עלי סמכו להיות עליכם אחראית
איך יכולתי לחשוב שהייני כבר אחראית.

אכזבה
אף פעם לא לדעת איך זה להרגיש לבד
זה היה יכול להיות נחמד


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
"ילדות יפות לא בוכות", אז למה היא ממשיכה לבכות? ניסיתי
להרגיע אותה ולהגיד לה דברים יפים, אבל שום דבר לא עזר ואף
החריף את המצב.

אהבה נכזבת
אני אותך עוד רוצה

לא תמיד קל להגיד כל מה שחושבים מכל כך הרבה סיבות שיותר מחצי
מהן הן כל כך שטותיות. לאנשים יש מן מנהג ישן שכזה להמציא
תירוצים, ומכמות התירוצים שבן אדם ממציא ביום הוא מתחיל להאמין
להם בעצמו.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
"אין בחוץ שום, שום דבר" אני ממשיך להגיד לעצמי ולהסתכל מבעד
לחלון החשוך. אמא תמיד אומרת שאין ממה לפחד.




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
אצלנו, היו
צולבים אנשים
שהתנהגו ככה

ישו בביקורת על
אדולף.


תרומה לבמה





יוצר מס' 37144. בבמה מאז 28/6/04 3:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעדי אפלברג
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה