|
מהגגת על השטויות שיושבות לה בלב.
ברגע אחד של חוסר הקשבה,
של גחמה פראית,
של מבט תאב,
של יצר גברי,
של חוסר התחשבות.
|
תקועה בלימבו הפרטי שלי
בין גן-עדן לגיהנום.
|
תמיד רציתי קן משפחתי, אבל ההורים שלי לא חשבו לתת לי אחד
כזה.
תמיד רציתי שיאמרו לי "אנחנו אוהבים אותך", אבל אף פעם לא
שמעתי את המשפט הזה.
|
|
|
"במה? חדשה?"
"כן"
"אוקיי, קיבלת,
רק שיהיה לי
איפה להתבטא"
"הכל בשבילך."
בועז ואני
מדברים.
אלוהים. |
|