|
קוץ,דם ריחני, מתכתי-עד לשם-ברפיון
|
אפשר רק ליצור ידיעה - שאין למה ואיך בתשוקה
שהייתה עד לפורקן - ועלתה בעשן
|
נגד הכיוון, אל מול חמה
משיל עבר בהקלה ואולי כנחש
|
אכן יחסר לי מאוד מתאר דמותך
לילה על עורך רק מדגיש גווך
|
אם תבכי כשאמות אז שווה
דמעות גדולות חמות ומלוחות
שחודרות לזוויות הפה וממליחות את הלשון
|
סתם תחיה ללא אפשרות לדעת את הדבר שיכול להרים אותך
ספירות אחרות, מרוממות, מתאימות לך
הן נמצאות. רק מי זה או זאת שיגלו לך איפה?
אפשר ותפגוש, תמצא ותדע
|
מה שבטוח היא מציאותית, כמו הנשימה.
היא תמיד שם רק אתה לא מרגיש.
|
יותר טוב מדיבורים, רק תחשבי
|
כמו לשבת במכונית סגורה ודוממה
ולצפות בנעשה בחוץ-סרט אלם לא מובן
|
ככה פשוט לתמכר להזיה, לפיוט, ליופי
להפסיק לנווט את הרגש,
שישתולל.
|
בשיער רטוב כהה ועיניים מבריקות
קצב היאוש בשיניה הנוקשות
|
ריח אדמה, צמאון היקום
לחש ים, סודות ואולי זכרונות
|
מעבר ליאוש ולענני החשיש מבעד לאמת הצרובה
|
בעולם בו אין מקום למילים,
שולטת האמת
ללא יכולת לשקר,
לחנף,לסובב,לפתות
|
זה נצנוץ הזכרון - סינדרום ההרגשה
דרך החתחתים אל החום אל השכחה
|
כנתיזי קרח תחת ברזל
מפעפע, לוהט באדישותו, כהה
|
זה קצת נמאס, לא? להגן על, לרחם על, לכפר על
|
עוד אור בנתיים - קריר פה בין ערביים
אנשים שותים קפה וגם קונים גרביים
|
לפעמים הסיאוב כה גדול עד שאין כח אפילו להעלותו ולהלבישו
במילים.
|
זה מגיע בסוף - השאלה באיזו צורה
התקוות מציירות אפשריות מסוימות ומוגדרות
וכשזה מגיע, זה כמעט אף פעם לא תואם
|
האם הגשם אכן מנקה את הרחובות?שוטף מהזוהמה?
|
|
|
גאווה בתחת שלי
אחד, לא חשוב
מאיזה עדה |
|
