|
קוץ,דם ריחני, מתכתי-עד לשם-ברפיון
|
אפשר רק ליצור ידיעה - שאין למה ואיך בתשוקה
שהייתה עד לפורקן - ועלתה בעשן
|
נגד הכיוון, אל מול חמה
משיל עבר בהקלה ואולי כנחש
|
אכן יחסר לי מאוד מתאר דמותך
לילה על עורך רק מדגיש גווך
|
אם תבכי כשאמות אז שווה
דמעות גדולות חמות ומלוחות
שחודרות לזוויות הפה וממליחות את הלשון
|
סתם תחיה ללא אפשרות לדעת את הדבר שיכול להרים אותך
ספירות אחרות, מרוממות, מתאימות לך
הן נמצאות. רק מי זה או זאת שיגלו לך איפה?
אפשר ותפגוש, תמצא ותדע
|
מה שבטוח היא מציאותית, כמו הנשימה.
היא תמיד שם רק אתה לא מרגיש.
|
יותר טוב מדיבורים, רק תחשבי
|
כמו לשבת במכונית סגורה ודוממה
ולצפות בנעשה בחוץ-סרט אלם לא מובן
|
ככה פשוט לתמכר להזיה, לפיוט, ליופי
להפסיק לנווט את הרגש,
שישתולל.
|
בשיער רטוב כהה ועיניים מבריקות
קצב היאוש בשיניה הנוקשות
|
ריח אדמה, צמאון היקום
לחש ים, סודות ואולי זכרונות
|
מעבר ליאוש ולענני החשיש מבעד לאמת הצרובה
|
בעולם בו אין מקום למילים,
שולטת האמת
ללא יכולת לשקר,
לחנף,לסובב,לפתות
|
זה נצנוץ הזכרון - סינדרום ההרגשה
דרך החתחתים אל החום אל השכחה
|
כנתיזי קרח תחת ברזל
מפעפע, לוהט באדישותו, כהה
|
זה קצת נמאס, לא? להגן על, לרחם על, לכפר על
|
עוד אור בנתיים - קריר פה בין ערביים
אנשים שותים קפה וגם קונים גרביים
|
לפעמים הסיאוב כה גדול עד שאין כח אפילו להעלותו ולהלבישו
במילים.
|
זה מגיע בסוף - השאלה באיזו צורה
התקוות מציירות אפשריות מסוימות ומוגדרות
וכשזה מגיע, זה כמעט אף פעם לא תואם
|
האם הגשם אכן מנקה את הרחובות?שוטף מהזוהמה?
|
|
|
אולי אני אמות
מחר, אבל לפחות
אני אדע שנשאר
זכרון קטן ממני,
שרק אתה קורא
עכשיו, והסיכוי
שמישהו אחר יקרא
את זה הוא קלוש,
אז שמע, ושמע
טוב.
היטלר היה
יהודי. |
|
