קיבלתי תשובה שלילית, מלווה בדמעות שקטות, שזולגות לאט ועוצרות
על הלחי. התינוקת ישנה בין זרועותיה העייפות, נטולות רצון
לחיות. אני לא יכולתי להבין מה קורה בתוכה, והרגשתי את הכאב,
לא שלה, אלא שלי, קשה לי לראות אותה ככה.
ציור בפסטל גיר.. נהניתי מאוד מהצבע הלבן, מוסיף איכות.
נכנסים למכונית
ואמא אומרת:
"מדליק מי
שמקליק ראשון!"
כולם מצליחים
לפני ואני נשאר
כמו טמבל עם
החגורה ביד ולא
מצליח להקליק.
אמא שלי מסתכלת
עלי: "אתה
החוליה החלשה,
שלום!"
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
