|
חלמתי חלום שאת עוד בחיים,
חבל שהשארת אותי כאן עם עוד אנשים
רוצים רק לסיים את היום
ואין אהבה ואין חלום.
|
שוב עברה לה תקופה
תקופה ארוכה של שינויים והתבגרות
של לקחים ומעוט ועשיתי טעות
|
כשהמצפון שיחק מחבואים עם הרגש, חיפש ולא מצא
אנחנו היינו שם למצוא אותו והתעלמנו בשתיקה
|
כי החברה המאופרת לא הייתה לי למסגרת, תמיד נשארתי במקום כקשור
למסילת רכבת, והאורות האדומים כבר התקרבו לי לפנים. היה זה רק
עניין של זמן עד שלא הייתי נרפא לעולם.
|
|
|
במה חדשה.
אולי גם
לשפויים. |
|
