|
מידי פעם כותב על מה שקורה ועובר עליי כדי שיהיה מה
שיזכיר לי
ואולי גם מישהו יתחבר לזה
תגיבו, זה חשוב לי.
היא מבקשת עוד, והוא לוקח את הזמן, עובר עם ידו על כל גופה
המזדקר, והיא מחכה.
|
בורות שלא תיתכן, צדק מעוות
מבט צוחק ועיניים לצדדים
בוחנות, מחפשות
|
עננים שחורים מסתירים ירח, שמים אדומים
רוח חמה לא מניחה, חשכה עוטפת בדממה
רעמים מכים לא נשמעים, ברקים לא נראים
ואדמה סלעית נותרת מוצקה, מכאיבה
|
לוחמים חסונים, עטופים בשריון ומגן בידיהם
סביבם חומת ביצורים, אטומה לאויבים.
|
אין היא מתאימה לך
נפרדים אתם
קיומים שאינם משלימים
בשלבים שונים, במקומות אחרים
|
אכזבה מן ההרים
אכזבה של כוכבים
במרחק נורא
אלה נראו רמים
|
אפוף במנוחה, התגשמות מתוקה
של תקוות של צרכים, ששכח שהנם
במקום בלי גבולות, בשליטה אינסופית
בו הזמן לא קיים, הוא חולשה כה גשמית
|
כוח גורלי, כוח היקום
בכפיפה אחת נשזרים
אהבה ושנאה, כעס ושמחה
מותירות את האדם בפה פעור
ואת העין רטובה, בוהה
כי הזמן ילמדך
להילחם לא תוכל, הרפה ידך
|
הסכת בני, שמע ילדי
ולמד מאדם מנוסה
על עולם אכזר
אמת אספר
|
עינו תמיד פקוחה - סורקת, בודקת
אחר עין אחרת, מושלמת. שתמיד מבקרת
והוא יודע מה היא אומרת: תחפש אחרת
|
כוח שאבד אז
כשנגררתי אחרי רגש
צעד אחד יותר מידי
ואבדתי בתוך מערבולות
|
בא תתקרב, עוד צעד אחד, אבל אני אתקוף חזרה
|
בעולם נטול מסוריות, בו אמת אחת אינה קיימת
רק פרספקטיבה מסוימת, בה מתפרש העולם
לאינסוף פירושים שונים, יש לזכור שהכל יחסי
|
לפעמים אני מרגיש לא שמח, אפילו עצוב.
וגם השיר הכי שמח ואהוב, פתאום נראה כעלוב
|
באיטיות משגעת הוא הגיע
בצעדים מדודים, מפרכים
לפסגה העליונה, הסופית
|
"...כל זאת לשווא, היה ולא עוד
כעת שרוע על החול אבוד..."
|
אני זוכרת איך, חדרת לתוכי.
איך ביקשת והתחננת.
ואני, מה אומר, לא אסרב.
|
אני זוכר שישבתי וכתבתי, את הקושי הרב
כששקלתי כל מילה ואות, לתאר באמת לא יכלתי
אבל אולי לפחות, אגרום לאדם להזדהות
|
ישבתי במרפסת וחשבתי על החיים, דבר מסובך הוא לחשוב על החיים,
הרי הם בנויים במורכבות כה רבה כך שכל חשיבה אודותם לא תהיה
אלא הפשטה גסה, שמא אפילו מיותרת? היה לי עקרון, והוא שאיני
חושב על החיים, ועקרונות זה דבר חשוב.
|
יושב כרגיל, לפי כללים מוכרים
באותה מסגרת זכוכית
ממנה רשאי אתה רק להציץ
ולראות אנשים משונים, אבודים
כך אומרים.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
אנחנו מבקשים
מאלוהים חיים
קלים
היינו צריכים
לבקש מוות קל |
|