|
יליד 1987 שנוהג לפרסם כאן מפעם לפעם סיפורים מעט..
לא שגרתיים
בכל לילה, לפני שהייתי נרדם, הייתי חושב על דלתות ברזל כבדות
שנפתחות בחריקה איטית ורועמת באמצע הלילה. על צווחות מחרידות
שבוקעות מחדרים אפלים שרצפתם מכוסה בדם סמיך. חשבתי גם על
משאיות שמגיעות מלאות, וחוזרות ריקות. אבל במיוחד, חשבתי על
האדם חסר הפנים עם הסכין
|
כל מה שאני עומדת לספר לכם עכשיו היא האמת כפי שאני זוכרת
אותה. אני מתכוונת לספר לכם על הלילה הנורא שאירע בליל כל
הקדושים שלפני 27 שנים.
|
כשהלכתי היום בבוקר לבית ספר, ירד עלי גשם של חתולים. שמעתם
נכון, חתולים.
|
בכל יום, באזור אחר הצהריים, הכלבה של הבוס שלי מגיעה ומלקקת
לו את הביצים.
|
לעיתים היו צצים לה לפתע רעיונות פורצי דרך שנגעו לבניית מאיצי
חלקיקים בין-כוכביים שניזונים מבננות ירוקות בלבד. כל אלה לא
עניינו אותה.
|
מתחת לבלטות בחדר שלי גרה משפחה של טרולים. לפחות ככה אני
חושב.
|
"שמישהו יעזור לי!", אני ממשיך. "אלוהים, תעזור לי!" אני צורח,
אבל אין תשובה. "אלוהים!"
|
אורי רוצה להיות סופר. יש לו חלום כזה, לכתוב איזה סיפור
בנזונה שיתפרסם וימכור מיליונים מסביב לעולם.
|
למרות שעברו רק שלוש שעות, אלן היה יכול להישבע שכבר עבר נצח
שלם, לפחות. כשאתה עומד לצד כביש בין מדינתי מתפורר, לזמן יש
נטייה לעבור בקצב שונה.
|
השמש זרחה והציפורים ציצו, היה זה יום שישי בבוקר כשאב המשפחה
ועובש, החתולה המשפחתית, השכימו ויצאו אל היער.
|
בכל יום בדרך לעבודה עוצר אותי איזה נווד שיושב בצד הרחוב
ושואל אותי אם יש לי במקרה שקל בשבילו.
|
מתחת למיטתי, מתגוררת מפלצת
שמדי לילה, אותי היא מחפשת
מושיטה את ידייה ואת ניבייה חושפת
לנעוץ אותם בבשרי, בזה היא חושקת
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
בבאזל ייסדתי את
מדינת המנודים!
- לא הרצל בכלל |
|
