|
ב 1986 נולד אדם פשוט, שפיספס את רוב השנים היפות
בקיבוץ. כעיוור הלך אחר רעיון הקומונה, גם לאחר שאבא
עזב את הארץ. עוד כמה שנים של יזע ועבודת כפיים
מתוקה והוא מצא עצמו מטייל בארצות שונות על חשבון
הקופה. לבסוף, בתקופה הסוערת בחייו, נעמד על במה
והתאהב בצופים. וכמו שבציור לא מוחאים כפיים, וששיר
לא בא עם פנים, הוא לא ציפה ליותר מכמה רגעים, שבהם
הוא יוכל להשליך את השדים מעליו בדרך המעודנת והשקטה
שהוא מכיר.
שעות שהיא צונחת בחשאי,
שעות שלא יבין את שראו עיניה,
חכי לו בקצה הרציף, ברגליים יחפות,
איתו הקסם העתיק והתשובות.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"אז... אתה
הולך לחפש
עטלפים?"
מתוך ספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
"זיון" מבלי
ממש להגיד את
המילה." |
|
