|
רוח רועדת
 
נולד בשנת מלחמה
מתחתיו עוד רועדת האדמה
עוד מעט יחגוג יובל פלוס
לרגל אי הוצאת ספר שיריו
הוא לא יעשה מסיבה
כי ביתו ממילא מלא ניירות בכתובים
עד אימה והוא עדין
מרגיש כדוהר על הסוס,
אך בגילו,בגילו,מתדלדל והולך
המספוא,המספוא - איפה אתה באבוס?
BRING ON THE LIGHT!
STOP!
IT'S TOO FLICKERING!
|
אם אני לא צועק - את לעולם לא שותקת -
אך אם פעם אני צועק
מיד את.....
|
אופירה פוליסנדר,
אהובתי -
ניפגשנו אשכרוע
חובקים גזע עץ כרות
|
אם חלון כל העולם נמצא בתוכי
אז למה לצאת אליו?
|
כשהתריס בבוקר מיצמץ
במעומעם אמרתי לעצמי
נדליק את האור
שיהיה קצת אור
|
האם אי פעם אדם הייתי?
ודאי לא חתול - חברה מאושר
פאבים סגרו דלתותיהם בפני.....
רק שגעונות נשאוני
למחוזות אומנות דופקנית וצוהלת
|
עוד מעט יכנס אושר גדול
כמו נחש צפע
אל דירת הגג שרכשתי בדמים מרובים
דרך תריס מחורך
|
המלכה הולכת לשירותים.
גם בבוקר אינני יודע מה עושה אלהים
|
ואין
כלום
מלבד
בשר
ועצמות
ומרק
|
ורק מבטי העורג
נותר בפנים
לראות
אותך יוצאת
ממני
|
ישן,
מערטל את גופי
תוך עירפול חש זיקור
|
החזקתי סיגריה דלוקה ביד
והאפר הלך והתפשט מאוזן
כמו בתשדיר פרסומת למוות
התכוננתי היטב לחיים
|
מול המעקה מהסס אם לא
על המעקה מעביר עוד רגל
מולי היא עומדת ובוכה
|
שוטף כלים מעל משולש הלכלוך
יושב ליד שולחן מרובע ונקי
נאחז בידיים אשר אוחזות בזרם -
ידי אוחזות בראשי שנשמט מהזרם
|
תמונה שנפלה מהקיר
נוף שלא החזיק מעמד
שפעם הקיף עצמו בזרועות צנועות
נמלא עכשיו תמונת עולם
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"תגיד, יש לך
גרביים יבשות?"
"כן."
"רוצה להחליף?"
"בסדר, תני לי
את דופן המעי
שלך, ואני אתן
לך את הגרביים
שלי."
דאוס אקס
מאכינה, בעסקה
מוצלחת. |
|
