|
אבו-מאיר גלפרין, יליד 89', עולה מבריה"מ, כותב
סיפורים קצרים מאז שעבר לחטיבה. עתה, מתמקד בעיקר
בז'אנר הפנטסיה והמד"ב, אם-כי לא שוכח מידי פעם גם
לרענן את סיפורי הפרוזה הרגילים.
בימים אלו, מנהל בלוג אינטרנטי בישראבלוג, תחת השם
"חיי הכפר". בלוג זה עוסק בכל מה שאקטואלי בימים
אלו, ובכל מה שמעניין בני-נוער בכלל.
כמו-כן, פעיל אבו-מאיר גלפרין באירגון המועצה
הציונית לנוער, ולא שוכח להביע זאת בסיפוריו.
עתה לומד בתיכון, ומקווה שבין מקצוע למקצוע, יספיק
לכתוב גם איזה כמה סיפורים.
אנשים כדוגמאת גיא הפכו לזן מיוחד במינו ובלעדי. לזן קראו
"טרנספוב". אבל גיא, בגלל "העסק המשפחתי", לא הורשה להתגייס לא
לצבא וכמובן שלא למשטרה, למרות שרצה. אביו של גיא צירף אליו
עוד כמה ביריונים טרנספובים, שסייעו לו במשימותיו.
|
גיטרה, מה היא אומרת לנו? סתם עוד כלי נגינה, בדיוק כמו כינור
או מערכת תופים. אבל לחבר שלי יוסי הגיטרה מסמלת משהו שונה.
אף-פעם לא הצלחתי להבין מה הוא מוצא בה, בגיטרה? הכיצד הגיטרה
לוקחת חלק כה גדול בחייו?
|
השבוע התחלתי להתכונן למבחן בספרות. כמה שהביטוי הזה נשמע
נדוש, הוא מסמן לי המון. כי בספרות אין סוף לדימיון ולהיגיון,
בספרות יש ערבוביה שלמה וכאוס של אהבה, שנאה ועוד רגשות דומים.
|
זה לא שאני מתפלא. נכון, תמיד אנחנו רבים עם ההורים, אבל במקרה
הזה, למרות שזה אינו הריב הראשון שלהם, זה הריב המשמעותי ביותר
שלהם. עדי מעולם לא חשב שדמות אותה מגלמת חני נחמיאס באמת תהיה
בעולם. 'היא נאיבית מדי', חשב עדי.
|
היא הסכימה להקשיב, אז סיפרתי לה על כל העניין עם הניתוח והיא
צחקה לי בפנים. "אם אתה רוצה להתנצל, פשוט תתנצל. אל תתחיל
לספר לי סיפורים ותירוצים", אמרה בעודה צוחקת. ניסיתי לומר
שאני לא צוחק, שאני רציני. אבל היא לא האמינה לי.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
אם אתה קם
בבוקר
ממש מוקדם
ואתה רואה שהכל
מטושטש
זה אומר שנפלו
לך המשקפיים |
|
