|
קרוב אלייך (הוצ' י. גולן 72 עמ' כר' קשה)- 2006
גל כשופייך (הוצ' י. גולן 96 עמ' כר' קשה)- 2005
אני/אש
אני צנובר
גדול
קטן
מה זה חשוב
קצת צנון
יותר צבר
עיקר בר
צנובר
וביניהם:
קריאת הגבר
הוי עצלותי
תאוות היוצר
יודעת מכאוביי
אבא
מיהו יהודי
דין רודף
ישראל היום
הציפייה הורגת
אני קמץ ובאתי
נשים וAנשים
אוה אלוהים: עצלותי מבורכת
חזון עצמותיי
זו בקשתי
החיים היפים
דפיוצר 26660
יקום מלך ישראל
מנין הרוח
קרוב אלייך
לעולם אהיה
אם אתם רוצים
החידקל פרת לך
ועדת חקירה
הן מבקשות לגדל נחשים
כעסתי. זהו זוג האופניים השני שנגנב ממני והחלטתי שהפעם אני לא
מוותר.
|
השניות נמתחו לרגעים ארוכים. בהדרגה נחלשו הרעשים שעלו מן החדר
והתחלפו ברחש מילמולים בלתי מובן שהתפוגג לאיטו עד שהשתרר שקט
מוזר.
לחצתי קלות על הידית ופתחתי את הדלת לרווחה.
|
היא נקשרה במבט הראשון ואני עדיין נבהלתי כשהודיעה לי שלא
חייבת לחזור הביתה ותשמח להיות איתי כל השישי שבת - התפללתי
שיהיה בסדר במיטה.
|
הערב ירד על מרחבי הערבה הקרירה, משרטט צללים ארוכים במקווה
המים הרוגע. הלביאה שיצאה מסבך השיחים בקצה הגדה קפאה לפתע על
מקומה.
|
היה מעניין להווכח ביכולתה הנדירה לזהות את שלל שמות הנהגים על
לאומיותם השונה במכגוון הקבוצות הצבעוניות ולדקלם את מיקומם
בזינוק בהתאם להקפות הדירוג שצפינו בהן בשידור ישיר.
|
התברר שבאמבולנס מסרה שהנאשם נכנס בבוקר לחדרה גרר אותה מהמיטה
הצמיד אותה לריצפה כשדורך עליה עם ברכיו על חזה והדליק
בגפרורים את המיזרון. היא צעקה הרגישה נשרפת ואיבדה את ההכרה.
בחצרהתעוררה שטופת מים ראתה אותו מסתובב ופחדה לדבר.
|
יום שישי בצהריים
ברנשון בבעייה
|
פתאום היא מופיעה
באמצע ישימון
תמיד לעזאזל
ברגע הנכון
|
צללתי בים
עליתי על הר
אחזתי בכנף הציפור
|
אין לאן לברוח
אין במי
להסתתר
|
מאה וחמישים קילומטר טרפתי
אל רעם מילים עורפות צוואר
ומאה וחמישים אלף מטר נטרפתי
והן מוצצות דם ורידים שניגר
|
עת שוככת בי סערת הדם
אחרי שזעקתי את שמך
ולשווא
שוב ושוב
|
בית קומות
אני בראשונה
אתם ברביעית
מבטי נהה לפנייך היפות
|
אשלייה
היא מילה יפה
לכן מבטיחה כה הרבה
אמנם מקיימת מעט
אך לרוב
למטה מזה
|
מבט אחד שקוף
הוא שמשך את דמותך
לתוכי
|
מורעב
את שוקקת לי
מוטרף
מסמנת בי
|
אומרים
בחלוף מיליארד שנים
לא נהיה בין המתים
|
אם תגביהו עוף
למרומים
בואכה שמש מכלה
ונוצה תיפארה
|
אם אתם רוצים
לשיר שירים יפים
תמיד שמדברים
בהם שמרגישים
|
אני לא זוכרת
איפה הינחתי את
צנצנת הקפה שלי
|
רק דבר לי מבקש
עת מביט אלייך נמה
שוב לראות אותך חולמת
ים-חיוכים כל הלילה
|
לסבי היתה אחוזה
ומכרה
כששאלתי מדוע
נאלם משום מה
|
דפיקה בדלת
חתיכה
יש מבצע
לחודש הנחה
|
יום בהיר באמצע חורף
מתקשרת מבררת
לא ידעתי מי
ניחשתי
|
רומנית
הונגרית
אפילו ערבית
|
הביטי לרגע
אולי את שלי
שם
|
כך כהאי לישנא
ללא כחל וסקר
דיקדק אבןשושן אבינו
במשושת היצר
יהלום הכתר
|
בעלי ואלוף נעוריי
גיליתי המצאה מופלאה
כל חבלי הלידה מכאוביי
היא תשית במשורה על בשרך
|
כשהיינו ילדים
שם בשנות החמישים
אכלנו לחם ועוגות
|
אוהב אני לישון,
זאת כולכם יודעים-
הראש בתוך פינת הכר
שמיכה עוטפת עד צואר
ולמטה אצבעות
מרשמלו, שמתעלסות
|
בשעת בין-ערביים דהרתי
לזלול קציצות שאוהב
עכבר מת בדרך פגשתי
בני-מעיים הפך וסובב
|
הוא הדוגר
על ממלכת זרעו
הוא החופר
יסודות בביתו
|
על שני גלגלים
וחיוך קרוע
אליו חזרתי
בסוף השבוע
|
עטוף תכריכים
על מזבח אבן
איש מסביב לא צחק
|
זה עתה הותר לפרסום
שד מסוכן
משורה עשרים
ברח משביו
|
הפסקתי לראות
ורעב בה לדעת
הפסקתי לטעום
כי דמותה אנשק
|
ברגע של שקט
כי אז תבחיני
בנוף ילדותך
פשר מעיין כוחך
|
כמו משום מקום היא פלטה
"היום ראיתי אוטו מדהים" והמשיכה להשקות
את פרחי האדנית
שנצצו בשלל צבעי האביב
|
הוי מושבעים אמיצים
כלום אפשר שתתלו את מרשי
איה הגופה
כלל אינה בנמצא
|
הוי עצלות חמימות
פשית באברי
מעין של חלי
מקור כל חטאי
|
יום אחד במיספרה
לה עלם חמודות נקלע
הבחין בנזירה נאה
מיהר לנקוש על סגור ליבה
|
אם נזרקת מגן עדן
ותהית בשל מה
שתדע כי בכל אלה
יש תמיד סיבה טובה
|
אם תביט אי משם
בכדור הכחול
לא תבין
תשתאה
|
מנהגיו כה פשוטים
כבר חייו מתמלאים
|
שמנמונת מלאה במשקל נאות
הטופפת והולכת בצל חטובות
|
הנה פשתה הרעה בארץ
לא מצפון לא מדרום לא מאויב
כי מבית
|
טעם שפתייך ארב לי
הרעיד את מיפתח ליבי
מריבצו
|
לפני הרבה שנים כבר אמרו לי כולם
שלדבר לעצמי זה עניין לא חכם
|
הם נראו לי קצת מסכנים
הקשישים
|
זה קרה כמו בסרטים
עם נערה
שאותי אהבה
|
היי אתה
שם לשדם
עמוד הקשב
|
אני הולך לאיבוד
במשוואה ארוכה
ללא נעלם פיסיקלי
|
יש שיאמרו הפריון
יש שיאמרו אהבה
|
תשורת לבי,
נשאתי לך,
אבן חן מלכתי.
|
שמעתי פעם סיפור יפה
הוא הותיר בי רושם מסמרר
על אשה שאהבה גבר
עת היתה נשואה לאחר
|
כשאני תוהה
באלה התמונות
מי בהן אולי
תצבע חלומותי
|
אני אחזתי בראשך
ומשכתי לך בשערות
אבל את נשכת אותי
ונאלצתי להרפות
|
אנא כיתבו לי שיר
שכולו בשבילי
|
אנו זוג שנולד לעבוד אדמה
בשבילנו יבנו קורת גג חמימה
|
מה אעשה
ובטני ריקה
אלך השוקה
אמצא עגבניה
|
הזמן העומד כאן מקשיב
איך אנחנו חולפים עם הרוח
ללא צל של ספק נמוגים
מבעד לחלון הפתוח
|
נעים מאוד אנטוניו
לאחריו אנטוניו
וזה כן כן אנטוניו
הבא בתור אנטוניו
בסוף איך לא
אנטוניו
|
הנה אני מבקר
בבתי העלמין
מלאים כולם עד אפס מקום
בחלקות וגושים
|
אין לך מושג
כמה אני שמח
לראות אותך
|
אהובתי יקירתי
דמעתי היא עוצמתי
הרעד בגופי
כונס כוחותיי
|
זו מוטת השליטה
הנאה מופלאה
התמכרות עילאית
חשמלית שזזה
|
אוספת מרחוב
למכונית מרשרשת
פניה סמוקים
בצבעי שליטה
|
פסגותיי אדמוניות
נישאות לסוד שפתייך
עצמותייך הנושכות
לוהבות בסכינים
|
לעתים
היא נראית לי
קצת מבוגרת
|
אם תבקשי
את ים חלומותי
לשבור גליו
לחוף מבטחך
|
ופתאום קראתי לך
עצרת
התבוננת היססת
התמסרת
|
מה יפות הן נוצותיי
מלוא קומה זוקפות
המבטים מושכות
|
מוטל אתה נגדנו
מלך ישראל
אישוניך מגיבים
|
אני א' ב' הידוע
באתי היום בג'מבו כחול לבן
נהוג בידי קפיטן עברי
ודיילת כנענית
|
כאן תבונה 1
צופה בכוכב ארץ
הטווח 2500 שנות אור
עבור
|
לא בגלל השיקוי
רק בגלל העיתוי
|
מכשכש לו בזנב
לשונו שלוחה הב הב
עיניו ששות
|
כי מה שהיה
הוא תמיד גם מה שמגיע
|
הוי אישתי אלמנתי
צוואתי מאוד פשוטה
נוכח חזון תקומתי
השקיעי הוני בקבורה
|
שפת ים רעב
פושטת על רצועות חשופות
מכלה מישורים של צדפים
|
כשאנו כאן שוכבים
אני מוכרח לשאול
מיהו שעשה לך
את זה ובגדול
|
עת פרצה מולי
ב- E mail חשמלי
מיד הבחנתי
היא שונה
|
החמוקיים כסותך
החמודות לגופך
|
לה-רושל, אנג'ליק, דה-בויון אלן דלון
|
הוגשה לי הצעה
מאוד מפתה
מאה אלף דולר
הבובה בתמורה
|
זעקת הנשמה
אחוזה בשיגעון הרדיפה
לבושה עיצבון ושימחה
כל כולה רק בולמוס התשוקה
|
הוא לא נרדם הוא לא נרדם דווחו השלטונות
לביתו חזר בדד באפיסת כוחות
עיניים בוערות לא רוצות לישון
לברוח ולברוח לברוח רק לברוח
|
סגול ושווא מיד הריש
חולמלא נוסף פתח
קמץ חיריק חבל נגמר
אך טוב שיש רק יוד וריש
|
ועכשיו
תהרגו אותי
אם אני מבין
|
התדע ידידי
מי המופלא הכביר בתבל
חידת היקום בוחן מסתכל
|
וכששנתי נודדת
ואני נזרק במחשבות
מתהפך על מישכב
מחפש פינה
|
הוי אהובתי
הנה לך מצביא אהבה המוליך כוחותייך בביטחה
אם תנידי עפעף בעין סערה
|
אך נושך בעדינות
כבר מגביר ההדק
|
חלמתי חלום רע
שמתאים לעצלנים
על מילים שנעלמו
משיריי הנפלאים
|
זו המתנה,
קניתי לך
ונחה בכיסי יומיים.
|
כעסתי התמרמרתי
ישבתי בפינה
עד שלבסוף
הבליחה הארה
|
ולי חברה מפורסמת
שיצאה לתרבות הרעה
נפקנית שאינה מסוגלת
להסתכל על עצמה במראה
|
אני גבר שאוהב נשים
כמו בנאדם
שמתרגש מהרבה הדברים
|
סודותייך השופעים
צנועים בצבע צל
קוראים תיגר על המותחים
עין כל מסתכל
|
צועד זאב במרעה
על קיבה הומה
ריר נוזל מפה
בנרות מחפש ארוחה
|
ארדוף אותך עד חורמה
אשיגך מוצף בדם
|
קרניים עולזות פיזזו לי
הן שימחה זוהי דרך חיים
חלומו של נביא מי יתנני
חיש נרדמתי כולי יהבים
|
גופי יחידי
עבור עצמותיי
הוא כמובן
הדבר הטבעי
|
זרם מנוגד
מתח ממוגנט
חבוקים בסליל מהופנט
|
אתם משוגעים
וככה לא מדברים
|
מיהו אביר בן-קשקש
מעופף כטייס
בחכה לא נתפס?
דג מפרש.
|
הרעיפיני מחמאה
אחת ועוד אחות לה
גוי תלטפנה
עיני תסמאנה
נשמתי תנהגנה
|
נושא כלייך בילקוט
על חמור הגעתי
ובתום החניכות
עם סוס אציל נטשתי
|
מי שאוהבים אותי
אני להם
ומי שלא
לא רוצה בהם
|
את היית באה לקראתנו
עם חיוך ענק שלא לבשת מימייך
מחבקת אותנו בלחי אל לחי
רק רוצה לשחק
|
רעמה לי ארוכה
מבריקה וגם פרועה
מכנסיי אמנם קצרים
אך בפנים המגדלים
|
הייתי פה לפניך
לכן מלחמה
כלומר
יש נפגעים
|
שומע הרהורייך מתרוצצים
דאגת לבי מעוררים
מיהו החדל-אישים
שמחמץ פנייך היפים
|
אני משורר
ללא חוט שידרה
תמיד משנה תו או מילה
|
חופש שוויון אחווה
הצלחת כבר התרוקנה
מנות עתירות מילות
היכן הקלוריות
|
עין עצומה
הפקוחה לא נושמת
|
ישבתי לשולחן השרטוט
מתכנן בסיגנון די שטני
השמדה של יעד אנושי
באופן מוחלט וסופי
|
עת השמש שקעה
כאן אל מול המראה
כבר הפציעה זריחה
על שכנתי היפה
|
שפן שכמוני
פחדן לא קטן
אין קולר
|
דיו
הן קראו לו
דיו דיו דיו
דיו הן דפקו בו
|
טעמה פרי אסור
- 'להיות לבדה'
והנה בה עוצמה מסממת
|
גבר הנני
צנוע לא צייתן
רגיש עיתים תוקפן
תמים וגם רגשן
|
הולך על תיל
עם מוט מאזן
מיוצבת העין
לנקודת האין
|
ראש מורם במדרכה
אנונימית וקדושה
|
תמיד אני מגיב
למה שמזיז לי
|
מתישבת לידי
באשמורת בוקר
ותוקעת בי מבט -
אתה ישן?
|
חתולה את
מרימה זנב אל על
ומתפנקת
|
|
|
תגידו,
הריבוע של
הסלוגנים, זה
כמו 'עתידות'
בבזוקה? |
|
