[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









http://www.abigailbechler.com
ICQ 6475571 6475571  avigail

אביגיל בכלר יכולה להיות אמא שלכם. מה אמא, סבתא.
היא נולדה ב-1948 בחיפה, ובחיפה היא גם גדלה.
היא למדה בבית ספר עממי, ומעט בתיכון, ואז העיפו
אותה מבית הספר. היא ניסתה בעוד תיכון - אך מה חבל -
גם משם היא הוטסה בבושת פנים.
התגייסה לצה"ל ב-1967 (יום אחד לאחר שוך קרבות מלחמת
הששת) וטרראח.... גם שם וויתרו על שירותיה, והיא עפה
גם מהצבא המהולל ביותר בעולם.
ואז, לאחר שכבר ידעה לעוף לבד, עלתה לים כצוערת
סיפון בצי, הצטיינה, והפכה לקצינת סיפון.
לאחר חמש שנות קצונה ירדה מהים (ביוזמתה!) והצטרפה
לקהל הסטודנטים באוניברסיטה העברית, (בחוג לבלשנות
של השפות השמיות). היא כמעט גמרה תואר ראשון, ואז
נחטפה למשרד רה"מ, ללשכת היועץ לעניני ערבים, ונשארה
שם 5 שנים מרתקות בהן עבדה עם הבדואים בנגב.
זהו. כיסינו 30 שנים ראשונות מתוך 56 שיש לנו
בינתיים. המשך יבוא.
כן. איפה היינו. ולמה מבקשים פה לכתוב בגוף שלישי?
ולמה אביגיל בכלר מצייתת?
כמו רבים מבני דורה והסביבה הקרוב של אותו דור,
אביגיל החלה את חייה בהרי הכרמל הירוקים-תמיד,
הפראיים, הקדמוניים, הבתוליים, הבלתי-מחוללים, בבית
שבו לא היה מקרר חשמלי ואיש הקרח היה מגיע אחת
ליומיים שלושה רכוב על עגלה רתומה לסוס מסכן, ולא
היה בו דוד חשמלי ואת המים היו מסיקים בקרשים ובאש,
והחלבן היה בא כל בוקר על עגלה וסוס גם הוא, וממלא
כלי בית בחלב מתוך כדים (כמה היום? חצי כד? רבע
כד?), ואיש הנפט היה בא מדי מספר ימים בחורף, שוב
עגלה וסוס, וממלא ג'ריקנים ביתיים מקומקום עם פיה
ארוכה (כמה ליטר?) כדי לחמם את הבית בתנורי נפט
גבוהים וגליליים...
היא הגיעה אל סוף גיל העמידה, או שמא מדובר בתחילת
גיל הזקנה, כשהידע העיקרי שלה הוא מחשבים, אינטרנט,
וזה גם תחום עיסוקה.
מי שהתחיל את חייו בליטופי סוסים ברחוב שלו
ובהירדמות לצלילי הערש של תנים משוטטים מתחת לבית,
ויסיים אותם בעולם המחשבים שכבר לא כל כך משנה לאן
הוא יגיע, הוא בר מזל מאין כמוהו. זה כל מה שאביגיל
רוצה להגיד לסיכום.
אבל אנחנו עדיין לא בסיכום. הגענו רק לשנה ה-30
בחייה, והדבר הכי חשוב שקרה לה עדיין לא קרה! אבל על
כך, בפעם הבאה.
מתאבן:
צפו להתפתחויות הבאות בחייה של בכלר, כי המאורע
המעצב, האירוע החשוב ביותר בחייה, יתואר בפרק הבא!




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ארצישראל
בסופו של דבר, אני נותרתי עם הבעיה איך לקחת אותו לירושלים ולא
לסכן אותו, כי למען האמת ממש לא התחשק לי לראות אותו נהרג וגם
לא להסביר אחר כך איך זה קרה. התלבטתי אם לקחת נשק מהנשקיה.
חשבתי, שיותר בטוח עם נשק, למרות שאז אהיה מוכרח גם ללבוש
מדים. בסוף החלטתי, ש

זכרונות
אמרתי לסבתי שהיא צריכה להיות גם סבתא של רונית דבש, וזה מוכרח
להיות, כי הבטחתי לה כבר, וסבתי זקפה את ראשה בהפתעה מוחלטת,
ואחר פטרה את עצמה במנוד ראש שלא אמר הן ולא אמר לאו.




למה לקנות
מרגרינה בטעם
חמאה כשאפשר
לקנות חמאה?








מר גרינה תוהה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 39150. בבמה מאז 17/8/04 19:23

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאביגיל בכלר
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה