|
Its 5:30 in the morning
My eyes are filled with tiredness
I was writing poetry
Until the thought of you crossed my mind
|
השמש עדיין לא זרחה אבל יש אור
צבע השמים מעורב בכתום כצבע עיניה של אשתי היפה
רק לפני שעה השמים היו צבועים בשחור
כצבע שיערה של אשתי היפה
|
דרך שחורה
מכוסה בעננים שחורים
אשר בוכים במקומי
דרך שחורה
ועצים בצידיה
|
משתעל
הנשמה יוצאת לשניה
ושוב חוזרת
עם רעיונות חדשים
|
הלוואי והיו מילים
להסביר בהם את אהבתי
מילים שיגידו שאת מלכתי
בתקווה שתחייכי
|
אז תעדי שמצידי
כלום לא השתנה
אני פשוט מת.
|
אותו מבט.
יושבת בבהלה מסתתרת שם
בחדר שומם אין בו כלום
חסר חיים
|
ישב השטן על כיסא מלכים
מעל להר גולגולת של מלאכים
......
לפתע ציפור יפה מעליו עברה
והשטן תמה מאין מקורה
|
הכול הסתבר והסתדר
דבר אחד מעל לשני
מכה, שבר, פגיעות וצרות.
הכול נהפך לחומות,
חומות כבדות
שצריך להחזיק
|
כעל כנפי נשרים דואה הזמן
והקץ מגיע גם אם הוא לא הוזמן.
|
מאבד כל משמעות
של חיים או מוות
צורח ללא קולות
בוכה ללא דמעות
|
הסתכל לעברי ואמר
כשהשתעל דם
"יחי מי שיודע לחיות"
|
צורח ומפסיק
שומע את הלב שלי נשבר
צורח - מנסה להוציא את הכאב
|
פרח בגן השעשועים
דרכו עליך
אלפי
אלפי ילדים
|
אני תולעת משי בתוך צנצנת שחורה
והילדה הקטנה לא מרפה
היא לא מרפה
|
האם קלה לך האהבה
להתאהב לי בתזמורת קטנה של ציפור
זה לא יעבור...
|
|
|
מתוך קריאה
עמוקה ודייקנית
של הסלוגנים
בבמה, הגעתי
למסקנה שעד היום
לא פירסמתי משהו
שהיה גם מנוסח
יפה וגם התוכן
שלו היה עמוק
ופילוסופי, אז
בגילוי מרשים
אני מביאה
בפניכם את משפט
החכמה שצץ לי
בראשי לפני זמן
מה ומלווה אותי
עד היום,
והחלטתי לחלוק
אותו עמכם: "טוב
למות בעד
בימתנו"....
טושטוש לפחות
מנסה... |
|
