|
מי אני... אני רק בן אדם.
מלווה אותי למקלחת הבוקר, רוחצת את גופי מאצבעות הרגלי למעלה,
למעלה
ובשוכבי לישון אתה הדבר האחרון שאני מהרהרת בנים לא נים, כשאתה
לא כאן לצידי במיטה הגדולה, נזכרת שוב ושוב
|
הגמד שלי, אני קוראת לו שמעון, אמר שאין לי מה להתפלא על
קיומו, שלכל אחד יש גמדפרטי שדואג ל"ענק" שלו, לכן אני בטוחה
שתבינו כשאני אספר לכם על שמעון, כי גם לכם יש.
|
היה היה, כמו בכל האגדות, בזמנים עתיקים שבהם האמונה היתה
יציבה והאירה את חיינו. בזמנים שאני הייתי כבת-ים אבודה
באוקיינוס השקט. ואתה, אתה היית הצוק האיתן בלב הים השומם.
|
הם רוקדים בחושניות מטריפה ואני מסתכלת על המגע שלו שנראה לי
כמו זיכרון רחוק, ישן, כמעבר לים של בדידות. אני רוצה להיכנס
לגופה. להיות התינוק שברחמה, שמרגיש את ידו העדינה, החמה,
המעבירה רטט.
|
"עד גיל 21 תגיע לירח" יש לבזוקה עוד דקה להוכיח את אמינותם
בחיזוי עתידות. בדיוק אז הגיע משום מקום אישה, ככה מהאוויר.
|
ורציתי להשאיר פתק, חיבורון קטן על המקרר, לפני שאני הולכת,
לעבודה, עם המקלדת, רציתי לומר כמה, כמה שאני אוהבת...
|
"יש עוד הרבה דגים בים".
אבל אני לא רציתי עוד הרבה דגים שנמצאים בים. אני רציתי רק דג
אחד. די ספציפי, למען האמת.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
אם פרפרים
נמשכים לאור אז
למה אני נמשכת?
הפודלית שואלת
יותר מדי |
|
