|
 שיר ... אחחח... איזה שם עליז . |
 271080049
שיר נולדה בשנת 1990 בקיץ, ביומו הראשון של החופש
הגדול. תפו אלק... מאז לשירו'ש אין חופש... וגם
הילדונת לא מתה על הקיץ במיוחד. החורף זו ה-תקופה
בשבילה:).. היא ילדה רגישה (רק מבפנים כן?), מופנמת,
וגם מדוכאת :(
כותבת בעיקר שירים (אכן שיר - כשמה - היא). איך אבא
שלה אומר.. שתהיה שיר השירים, ולא שיר השרירים...
אבא מפחד משיר ... :)
שיר שלנו אוהבת מוזיקת מטאל. בעיקר דת' מטאל, בלאק
מטאל, פאואר מטאל, גות'יק, דום ובין היתר גם טראש.
היא פשוט מתעבת ניו מטאל וסיקסטיז. כן, כל אחד
והשגעונות שלו.
היא ממש לא אוהבת ששואלים אותה למה היא מדוכאת, על
מי או על מה השירים שלה, וכל מיני שאלות שאין חשק
לענות עליהן. אז אנא, המנעו מזה.
ד"א, האייסיקיו הזה הוא החדש היא רק לפעמים נכנסת
אליו.. כן.. מקפחת אותו :)
נזכרתי בדיוק באיזה שיר אחד של רוקסט,
listen to your heart, והבנתי שלא באמת הקשבתי לו, הקשבתי
ופעלתי לפי המחשבה, כי אם הייתי מקשיבה ללב, זה לא היה נגמר
כך.
|
לפעמים לא טוב
לפעמים רע
לפעמים עצוב
לפעמים נורא
|
למה כל יום, איך זה יתכן
במקום להיות שמח יושב ומתבכיין
המראה כבר הולך ומתיישן
הו, האנגאובר מזדיין...
|
לא יכולה להסביר את הצער שבפנים
אני רק בוכה, אני בוכה שנים
יוצאת לבכות ללילות לבנים
הולכת ובוכה, בוכה בזמן שכולכם ישנים.
|
13 שנים של תחנונים ובכי כנראה לא מספיקים
הצער שהורס אותי, ועוד כמה אנשים דפוקים...
|
עוצמת עיני ובוכה בכי חרישי,
על הכאב הנפשי הזה, הכאב הלא מוחשי.
על החיים האלה שאף פעם לא מסתדרים,
לבכות על זה שאני לא יכולה להיות כמו אחרים.
|
ומה אם יום אחד תמצאי אותי בבית הקברות,
תתמוטטי מהבכי, ואני לא אתעורר עוד לעולם.
ומה אם יום אחד, אמא, תמצאי את הפתק שכתבתי לך,
שהלכתי לאן שבסוף הולכים כולם.
|
עייפתי מלבכות,
נשברתי מלחכות,
ליום שזה סוף סוף ייפסק,
ליום שבו אשוב להתחזק.
|
פנית אלי בבכי, ושאלת אותי בלי סוף "למה היא עזבה?"
רואה בעינך כי חווית לראשונה את טעמה המר של האכזבה,
ובעוד אני מנסה לומר לך שככה זה בכל אהבה,
אתה בוהה בי, מנסה להבין.
|
שוב אותו היום ההוא, מביט לחוף, רחוק אי שם,
מדמיין את נשמתה קולחת עם הים,
באווירת רוח סתיו ועלי שלכת,
שריקות צורמות והרצון העז ללכת.
|
נהרסת על קברה ילד קטן,
בוכה ועזוב אשר עתידו טבול בתוהו ובוהו.
יבבת על אמך שנלקחה לא מזמן,
ולא ידעת שזמנך גם הוא קרב לבוא.
|
|
|
לפני שאני מבצע
רכישה, אני שואל
את עצמי: האם
אתה באמת צריך
את זה?
ואם התשובה היא
לא- אני גונב.
זוזו לסטרי,
שומר חוק
במשמרות |
|
