[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ע. פאר
כולם לומר ''קעקוע''...

צילום: טל ג.


שטניות היא מנייה בעליה.




יליד 1979, סטודנט חופשי.






מדריך קצר:


המלצה אישית - מתנה ממאיה
                     אנרגיות שליליות  

ציני ומרושע - קפה שחור רותח [המלצת עורך]
                 איזון [המלצת עורך]
               

עצוב -  אריסיכתון [המלצת מערכת]    
         הריב האחרון שלנו
         לחישות




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הדבר היחיד הטוב שיצא מהטיול הזה שלו זה תיבת העץ של הג'אראס
המשובח שהוא הבריח בדואר הדיפלומטי (אבא של רוני הוא דיפלומט,
עוזר שני לשגריר או משהו כזה). אבל את הג'וינט האחרון גלגלנו
שבוע שעבר, ועכשיו אין יותר ג'אראס. יש רק איזון.

עופר בדיוק היה שקוע בחלום נעים במיוחד; אמה הערומה כרכה סביבו
את רגליה הארוכות וחילקה לו הוראות מגונות בפירוט אנטומי רב
כשפתאום התחלף מבטאה הבריטי הסקסי ב

אימא ואבא מבינים שמשהו לא בסדר, שהילדה הקטנה שלהם כבר לא
מתנהגת כתמול שלשום. אבל אני שקרנית טובה, עברתי הכשרה באקדמיה
אנורקסיה. אני פשוט מצוינת, והם מאמינים לי, למרות שבמערכת
המורכבת של תחושות ואינטואיציות הוריות שלהם, יש נורית אזהרה
שמהבהבת.

אהבה
בדיוק עמדתי לצאת מהבית כששמעתי את הטלפון מצלצל. הייתי ממש
בדלת ולכן עמדתי שם בערך לעשר שניות, או שלושה צלצולים, מנסה
להחליט אם לענות או לא.
הרמתי את השפורפרת.

אני עדיין זוכר את הלילות, אחרי האהבה, כשהיינו שוכבים
מכורבלים וערומים מתחת לשמיכות, נושמים אחד את השניה. לוחשים
מילים של אהבה, לוחשים את השמות של הילדים שיהיו לנו.

לכאב יש חוקים משלו, וכמה שזה נשמע מוזר אפילו לכאב רציף ופועם
אפשר להתרגל אם רק רוצים. המורפיום לא תמיד משפיע, ולפעמים אני
תלוי לחלוטין בכוחות הנפשיים שלי ובתרגילי נשימה מטופשים
שיאפשרו לי להתרכז ולנסות לחשוב בתוך כל הכאב הזה

אורבני
לפני שנספר על האדם רצוי להתחיל ברקע - שכן ידוע כי רקע הוא
בסיס חיוני לעלילה. העיר המדוברת היא אחת הערים היותר גדולות
בעולם - לא אחת מערי הענק שבהן אין לך אפשרות לעבור את הכביש
מרוב מכוניות אבל גם לא אחת מאותן עיירות קטנות שבהן כל אחד
מכיר את השני וכל שני

נכנסתי לבית הקפה עשר דקות יותר מוקדם כי ככה יצא, וישר
כשהתיישבתי ניגשה אלי המלצרית ושאלה מה אני רוצה להזמין. אמרתי
לה שתפסיק להציק לי, ושאני רציתי להזמין אוכל אבל הפצעים על
הפנים שלה הרסו לי את התאבון, ועכשיו מתחשק לי רק קפה שחור




אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
בננה.
מלפפון.
קישוא.
גזר.
פפאיה.



דוגמנית מספרת
מה אסור לה
לאכול.


תרומה לבמה





יוצר מס' 451. בבמה מאז 26/3/00 13:30

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לע. פאר
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה